מיהו האדם הבריא באמת? / תאיר ליבי

יש לנו נטייה לחשוב, שאדם בריא הוא כזה, שמרגיש כל הזמן טוב, לא הולך לרופא, מתפקד כראוי ביום-יום, אין לו תופעות כמו חום, הקאות, שלשולים, נזלות, שיעולים, פריחות וכו' שמשביתות אותו למיטה.

בכל אדם יש מנגנון פנימי, שאחראי על ויסות ושמירת החיים. אם אדם אכל משהו מקולקל ולא הקיא או שלשל אותו, אין זה אומר שגופו חזק ובריא אלא שגופו חלש וחולה. אדם בריא בעל מנגנון תקין וחזק אמור מיד לזרוק החוצה את מה שעלול להרעיל את דמו.

דוגמא נוספת: אדם שנמצא במקום עם זיהום אויר מאוד מסיבי, וממשיך לנשום באופן רגיל, אין זה אומר שהוא בריא, במצב כזה, מערכת נשימה תקינה אמורה לעשות כל מאמץ לפלוט את הרעל החוצה דרך שיעול, ליחה וכו'.

אנו חיים בעולם שבו האוויר מזוהם, המזון מעובד ומתועש (גם הפירות והירקות לא באיכות מהמעלה הראשונה). אנחנו מתמודדים עם קשיים, סטרס, עבודה, שאנחנו לא תמיד אוהבים, ויכוחים עם הבוס/ החמות, אובדן, אסונות ברמת הפרט והכלל ועוד.

אצל כל אדם, הגוף והנפש שלובים זה בזה, אם אדם עובר חוויה נפשית, שמטלטלת אותו מבפנים, והגוף לא מגיב בשום צורה, אזי, הוא החולה.

במקרה כזה, הכל מצטבר בפנים. המטענים הרגשיים והנפשיים, שלא באים לידי ביטוי דרך הגוף בשום אופן, והאדם לא היה מספיק יציב ואיתן בתוכו לתת להם מענה, הופכים להיות כמו "אוכל מקולקל" בגוף שהופך לרעל בדם. האדם צובר מטען ועוד מטען, עד שהגוף קורס. ואז פתאום, "הגוף תקף את עצמו!" פה הטעות הגדולה- הגוף הוא פלאי בתבונתו מעצם מי שבראו. הגוף אף פעם לא תוקף את עצמו. המנגנון שהזכרנו, עושה מאמצים בלתי נדלים לשמור על החיים, ולהוציא החוצה ככל יכולתו כדי להציל את הגוף. אבל האדם תוקף את הגוף שלו עצמו.

כשאדם חולה בחולי אקוטי, הוא מיד הולך לרופא או לוקח תרופה כלשהי על דעת עצמו, שמדכאת את הסימפטום הקיים. כמה נהדר!! הפסיקו השלשולים תוך כמה שעות! פלא פלאים ממש!!

בעוד שהרעל שהגוף במאמצים רבים מנסה לזרוק החוצה, נשאר בפנים, ועכשיו יסתובב בדם וירעיל אותו. או למשל, ילד שמאד נבהל ממשהו שראה או ששמע, ואחרי כמה שעות עולה לו החום- הגוף מגיב!! "אמא מסורה" מיד תוריד לילד את החום, ובדרך זו לא נתנו לגוף לסיים את התהליך וזה מה שמחליש את כוח החיות במצבים דומים בעתיד.

אז הבנו, שאדם בריא מגיב למציאות שסביבו ומפתח סימפטומים מדי פעם. במצב כזה, הדבר הנכון ביותר הוא לתת לגוף מנוחה ומזון מתאים בכדי לסיים את התהליך במהירות ובקלות המירביים.

המערכת החיסונית מתמודדת בעצמה עם ה"חולי" והגוף מתחזק מזה.

לעומת זאת, כאשר מופיע חולי אקוטי שלא עובר מעצמו בתוך ימים ספורים, צריכה להידלק נורה אדומה שאומרת לנו, לכוח החיות (מנגנון הפנימי) שלי אין יכולת להתמודד כרגע מול מה שעברתי וחוסר היכולת הוא שגרם לסימפטומים להופיע.

במצב כזה אנחנו צריכים עזרה מבחוץ. ההומאופט המיומן מבין את הקשר בין החלק הנפשי לחלק הגופני. הוא הולך עם כוח החיות של האדם ולא מתנגד לסימפטומים שהאדם החולה מוציא החוצה.

האדם מספר להומאופט את כל אשר על ליבו וגופו, ובטיפול אקוטי, בו ההומאופט נותן למנגנון הפנימי את המידע הרוחני כיצד להתמודד עם אותו הדבר שגרם להופעת החולי, הסימפטומים יכולים לעבור באופן מהיר יחסית.

אז בואו נשאף להיות בריאים באמת וממילא נהיה גם חולים לפעמים…

כותבת המאמר: תאיר ליבי, הומאופטית

מבט מתוך השמש לעבר הפחד / תמר איל

האדם מגיע לעולם עם יכולת ללמוד דברים במצורף ליכולת זו באה גם היכולת להרגיש. הבשלות הרגשית מוגדרת גם היא כסוג של...

שני צדדים למטבע / חדוה שטרנברג

שני צדדים למטבע מי לא שיחק בחייו "עץ או פאלי"? מטבע אחד עם שתי פנים שונות וזה עוד משחר ההסטוריה. איך יכול...

הומאופתיה

שיטת הטיפול הומאופתיה היא שיטה שמבוססת על טיפול הוליסטי באדם ומשתפת פעולה עם כוח החיים הפנימי שלו. כמו כל שיטת...

הוויתור - חולשה או כוח? / ציפי רמר

הגיגים הומיאופתים ערב ראש השנה תשע"ז בימים אלה של סליחות, לקראת ראש השנה, חשבתי על הויתור. על המלה ומשמעותה.יושב לו משא...
בנייה וקידום אתרים בנייה וקידום אתרים
on_sent_ok:ga('send', 'event', 'השארת פרטים', 'שליחה');