עמותה בינלאומית להומאופטיה I.S
קידום והפצת ידע ההומאופטיה: חינוך לאורח חיים בריא
השקפת העולם של ההומאופטיה
ההומאופטיה הינה לא רק שיטת טיפול אלא השקפת עולם בעלת פילוסופיה עשירה שמעניקה לעוסקים בה יכולת התבוננות אובייקטיבית וניתוח מעמיק של המקרים העומדים לפניהם.
עפ"י השקפת ההומאופטיה כל יציאה מאיזון של האדם ולמעשה כל מה שנתפש כחולי התחיל בחלק הרוחני, ברמה האנרגטית שלו וזרם לחלק הגשמי. על מנת להגיע לשורש ולסיבות של החולי, של היציאה מאיזון, האדם מקבל בטיפול ההומאופטי את המידע האנרגטי הרוחני שהוא צריך. נתינת החומר שממנו מוצתה האנרגיה לא תועיל משום שתפעל רק על התוצאות הפיזיות ולא תגיע לסיבות של החולי שהן עמוקות יותר. ניתן לדמות זאת לעשב שוטה שגוזרים אותו ולאחר מכן הוא צומח שוב. רק עקירתו מהשורש תביא לתוצאה הרצויה. לפיכך, רק טיפול בעזרת מידע אנרגטי יכול להגיע לסיבות החולי שהן ברמה הפנימית האנרגטית אף הן.
“במקום שיש בריאות, יש תקווה ובמקום שיש תקווה יש הכל...”
מאמרים אחרונים: אדם הוא נוף תבנית מולדתו, כך נהוג לומר. ההתנהגויות של האדם הן סך כל ההרגלים שהורגל וחונך ואשר נותנים לו... לעילוי נשמת אימי מורתי בתיה בת הענה, שהלכה לעולמה בכ"ב באדר א' תשע"ו.
אילולי ידעתי", אומר הנמן, לאיזו מטרה הושמתי... הומאופטיה מהווה דרך לאיזון האדם וחזרתו לנקודת הבריאות השלמה וההרמונית. עפ"י ההומאופטיה ,הבריאות נמצאת בתוך כל אחד ואחד מאיתנו. אצל...
קצת על סמואל האנמאן
סמואל האנמאן, מגלה ההומאופטיה, נולד ב- 10 באפריל, 1755 במייזן שבגרמניה. מאביו שהיה אומן פורצלן למד האנמאן לדבוק תמיד בדרך האמת. הוא למד לחיות ולפעול ללא העמדת פנים או הצגות מלאכותיות.
הוריו של האנמאן לימדו אותו קריאה וכתיבה, הוא גילה כשרון לשפות וידע 11 מהן על בורין- כולל עברית, ערבית, יוונית ולטינית...
האנמאן השלים את תואר לימודיו בארץ מולדתו, והחל לעסוק ברפואה.
ב-1782 נשא לאישה את הנרייטה כוכלר ,בתו החורגת של הרוקח שהכיר מעיסוקו בכימיה. האנמאן ומשפחתו הצעירה המשיכו לנוע ולנוד עד הגעתם לעיר הגדולה דרזדן- שם זכו ליציבות יחסית. התקופה הזו בחייו של האנמאן אופיינה בהתוודעות שלו לחוסר היעילות של הרפואה של אותם הימים, נגדה הוא החל להתבטא בגלוי בכתבים שלו, וגם חדל מלעסוק בה בשלב מסוים. הדבקות באמת עליה חונך היוותה נר לרגליו והוא העדיף לפרנס את משפחתו הגדלה רק ע"י עבודות הספרות והתרגום שלו ולא לעסוק ברפואה שהוא ראה שאין ממנה תועלת.
במהלך תרגומה של עבודה גדולה מאת וויליאם קולן,האנמאן התעכב על ההשפעות הרפואיות של צמח הכינין, ניסה את הצמח על עצמו וגילה שהוא מסוגל לחולל בדיוק את אותן התופעות שעבורן נוהגים לתת אותו כמרפא. הוא מגיע במהלך הזמן למסקנה מתקדמת יותר וכתב שהיכולת של הצמח לרפא מצבי חולי מסוג מסוים מגיעה דווקא מהיכולת שלו לגרום אותן. כאן הניח בעצם האנמאן את אבן הפינה עבור דרך טיפול חדשה שהוא ייסד וגילה את ההומאופטיה.
ב-1810 הוציא האנמאן לאור את העבודה המשמעותית ביותר בחייו: "האורגנון של הרפואה הרציונאלית".ששונה במהדורות מאוחרות יותר ל"אורגנון של אומנות הריפוי"- ספר המדריך ומסביר שלב אחרי שלב את יסודות אומנות הריפוי ההומאופטית.
תוך זמן קצר הוא קנה מוניטין משובח - בעיקר בזכות ההצלחה שלו בטיפול בחולים במצבים אקוטים אליהם הגיעו חייליו המובסים של נפוליאון מרוסיה, מצבי חולי שנקראו "טיפוס". הצלחה זו עזרה להביא את ההומאופטיה, שיטת הטיפול החדשה, לתוך המודעות של הציבור ולהפוך אותה למוכרת.
ב- 1828 פירסם האנמאן את ספרו "המחלות הכרוניות"- בו הוא מפתח רעיון שהוא כינה "מיאזמה"- היא הנטייה לחלות שקיימת בבסיס של כל חולי כרוני. הספר מהווה את המרכיב האחרון שהיה חסר בשיטה..
אמונתו של האנמאן בבורא, היוצר ומחייה את כל הנבראים היוותה את הבסיס לכל הפעולות שלו והיוותה את המקור העמוק ביותר לאהבת האדם שהיתה בו. הוא היה יותר ויותר משוכנע שבורא עולם בחר בו ובכלי שלו בכדי לחשוף את האמת לעולם ולהביא מזור אמיתי לאנושות. תפישתו הרוחנית היתה גלומה בתוך ההומאופטיה עצמה, ע"י השימוש במנות יותר ויותר זעירות ומדוללות, והוציאה את שיטת הטיפול, אפילו בחייו של האנמאן, מהתחום של המדע והרפואה המקובלים. האנמאן המרפא היה בלתי נפרד מהאנמאן האדם. ההנהגה המקצועית שלו נקבעה, עד לפרטים הקטנים ביותר ע"י תפישת החיים שלו וע"י הבנתו את משימתו בעולם.