מעבדות לחירות / אליאב אלקיים

ליל הסדר מגיע. השולחן ערוך כלים יפים, כולם לבושים מחלצות, מתאחדים. אחד הדברים העיקריים עליו סובב לילה מיוחד זה הוא סיפור יציאת מצרים בו חייב כל יהודי (ו"כל המרבה הרי זה משובח") וכמו שכתוב בפרשת בא: "למען תספר באזני בנך ובן בנך…"

יציאת מצרים פוגשת את היהודי לא רק בליל הסדר, אלא בכל מיני מצוות שהוא מקיים ביומיום- יש אזכור של יציאת מצרים. קידוש- מזכירים יציאת מצרים, תפילין, קריאת שמע ועוד, יש מצוה מיוחדת לזכור את יציאת מצרים. ובאמת- אירוע מכונן לעם היהודי, ולא בכדי אנחנו מייחדים את ליל הסדר במיוחד עבורו, כיון שכל יסודות האמונה מצויים בו ונלמדים ממנו.

כתוב ש"משפט המצרים- שנים עשר חודש". כל מכה היתה משמשת שבוע, ואז היתה הפוגה של 3 שבועות וחוזר חלילה. אם כבר עלתה זעקת בני ישראל והנה הגיעה גאולתם- מה היה הצורך להאריך כל-כך? מה באים אנו ללמוד מאז ועד היום מכל הסיפור הזה? ובאמת, יכל הבורא להוציא את עמו ביד רמה באופן מיידי כמו שקרה מס' פעמים בעבר.

אלא שלבטח לא נצרכו המכות להוצאת בני ישראל. אבל ביקש הבורא להקנות להם לקחי אמונה והשגחה, שילוום בדרכם הארוכה מהיותם לעם ולדורי דורות. מכל מכה נלמדים לקחי אמונה רבים ומגוונים, וכמו שכתוב בהגדה שבכל מכה היו ארבע וחמש מכות. ובאמת היתה המכה משמשת שבוע- ובשאר 3 השבועות התעמקו בה בני ישראל וחשפו את לקחיה ומשמעויותיה. למדו אמונה.

לכל מכה היה טעם מסוים והיא היתה מידה כנגד מידה מסוימת במצרים, כמו שהמפרשים אומרים. ולמה לא הספיקה מכה אחת כדי להוכיח שהבורא שולט בבריאה ומשנה אותה כרצונו? מפני שאולי הוא יכול להפוך מים לדם אבל מה עם בעלי החיים, המאורות וכו? עשר המכות הראו שהוא שולט במים (דם), בארץ (כינים), בבעלי החיים הרוחשים על הארץ (צפרדע), בהולכים עליה (ערוב, דבר), במעופפים (ארבה), ברוח הקדים שנשאה את הארבה, במאורות השמים שחשכו, בנשמות שניטלו. פרעה היה צריך ללמוד שיעור באמונה בדרך הקשה.

הרמב"ם כותב שפרעה הוא סמל, דוגמא לאדם המודרך ע"י יצרו הרע. כתוב "ויחזק לב פרעה, ויאמר ה' אל משה: כבד לב פרעה" (שמות, ז', י"ד). חז"ל דרשו שלבו נעשה כבד. הכוונה לא מבין, טיפש. על האיברים אומרת הגמרא (ברכות) שהכליות- יועצות, הלב- מבין, הכבד- כועס. כל אבר ותכונתו. הלב מבין, יש בו חכמה לפיכך הוא נמלך בשכל הישר, משתמש במוח ושומע לעצתו. אם אכן זו שרשרת הפיקוד- המוח מנחה את הלב, והלב שולט על הכבד ומקבלים מוח, לב, כבד = מלך. אך אם הכבד משתלט על הלב, והלב "שומע לעצתו" מקבלים: כלם- מתכון בטוח לכליון.

לכל אדם המצרים שלו, השעבוד שלו. מצרים, כמו תרבויות ואימפריות אדירות שקמו ונפלו משך ההסטוריה, מייצגת את פסגת ההשגה החומרית. מנגד מצויה ההשקפה השלמה, הכוללנית יותר שמכילה את רוחניותם של הדברים, את החיות שמגיעה ממקור עליון, עליה נמנה עמנו הדל. הצדדים הללו מצויים תמיד בפני כל אומה, קהילה, משפחה או אדם פרטי, ובכל זמן. באדם בריא ה"היררכיה" בין אבריו הרוחניים והגשמיים תהיה נכונה והוא יוכל לממש את עצמו בלי הפרעה.

לצאת לחירות פירושו לקבל עצה מהכיוון הנכון, ולגרום ע"י כך להמלכה ולא לכליון.

ליקוטים מתוך "מעיין השבוע" – פרשת בא בשלח.

פסח שמח וכשר.

תנאי קבלה לעמותה

מטרות העמותה האדם הבריא, משפיע על כל סביבתו, משפחתו וחבריו וכל הסובב אותו מחייך ומרכין ראשו אל מול אותה חיוניות שקורנת...

שיעור לילדים על הומיאופטיה, עם קשר למגילת אסתר / תמר אשל

הפעם לקראת פורים עשינו "ונהפוך הוא"... המאמר החודש מיועד לילדים, אך גם למבוגרים מותר לקרוא וללמוד.... היום נדבר קצת על הומאופטיה,...

ט"ו בשבט / חדוה שטרנברג

טו´ בשבט הגיע חג לאילנות... לא רק שהוא הגיע, הוא כבר עבר אבל אנו עדיין בצילו של חג מיוחד זה. טו´ בשבט...

מעבדות לחירות / אליאב אלקיים

ליל הסדר מגיע. השולחן ערוך כלים יפים, כולם לבושים מחלצות, מתאחדים. אחד הדברים העיקריים עליו סובב לילה מיוחד זה הוא...
בנייה וקידום אתרים בנייה וקידום אתרים
on_sent_ok:ga('send', 'event', 'השארת פרטים', 'שליחה');