מה הקשר בין רחיצת ידיים למשוחדות ומקובעות? / חדוה שטרנברג

כל ילד קטן יודע שכאשר הוא חוזר הביתה מהגן או מהחצר לפני שניגש לאכול רוחץ את ידיו.

כל אדם בעל מקצוע פרא-רפואי יודע שעליו לרחוץ את ידיו בין מטופל למטופל. (היום גם יש כפפות…)

כל רופא ואחות חדר ניתוח שצריכים להיכנס לעבודתם, עומדים בפינה הרחיצה המיועדת לכך, רוחצים ומשפשפים היטב את ידיהם עד למרפקיהם לפני שלובשים כפפות ונכנסים לחדר עם גבם וידיים מורמות מלפנים כדי לא לגעת בדלת.

כולנו מכירים זאת.

האם הכרנו זאת מאז ומעולם?

האם כך היה לפני 200 שנה ויותר?

 

ובכלל מה זו הכותרת הזו? מה באמת הקשר בין רחיצת ידיים למשוחדות ומקובעות?

 

בכל דור לאורך ההסטוריה קם איש בעל חזון שבדרך כזו או אחרת מייסד או מגלה שיטה/מחשבה.

מתוך שהוא מתבונן על המציאות, שם ליבו למחשבה או רעיון חדשים.

כדי לבדוק זאת, במידה והוא איש בעל אמת פנימית, הוא מנסה להוכיח אותה בראש ובראשונה לעצמו/על עצמו ואח"כ מנסה לעניין את העמיתים שלו ואת כל הסובב אותו.

לוקח זמן עד שעמיתיו משתכנעים, אם בכלל, ועוד יותר זמן לכל הסובב אותו להשתכנע ולהסכים..

הענין כרוך במאמץ מחשבתי איך להעביר את הנושא החדש והלא-מוכר, לעיתים זה כרוך  בכאב, אף בכאב פיזי – ידוע מה עבר גליליאו גליליי, ועל אף כל העינויים שעבר בסופו של דבר אחרי כל המכות וההשבעות שהשביעו אותו שיחזור בו מדעתו הפטיר בלחש "ואף על פי כן נוע תנוע"…

הכאב הוא תמיד כואב. בין אם זה על רקע מחשבתי –פילוסופי ובין אם זה מגיע חלילה לרובד הפיזי (עינוייו של גליליאו… )

 

אפשר לראות זאת בהרבה תחומים.

הראשון שידוע עליו היה אברהם אבינו. שלא לחינם נקרא אברהם העברי. הוא עמד מהעבר האחד של העולם בהיותו המאמין הראשון בבורא עולם ובאחדותו (מונותיאיזם), ומנגד עבודת האלילים שהיתה בעבר השני, כל העולם כולו.

באומנות – וינסנט ואן-גוך שלא הצליח למכור תמונות מעשה ידיו בחייו, לא היה מוערך מבחינה מקצועית ולאחר מותו תמונותיו מהוות יצירות בעלות ערך רב להשקעה מעבר ליופי ולעומק כשרונו כאומן.

במדע – כאמור כמו גליליאו וחבריו. ועוד תחומים נוספים שקצרה היריעה…

גם בהתפתחות מדע הרפואה בעולם היו מקרים שכאלה ואני מבקשת להזכיר במאמרי זה אדם מיוחד במינו שכולנו חבים לו חוב גדול. את חיינו.

ד"ר איגנץ פיליפ זמלוויס (Semmelweiss) רופא אוסטרי-הונגרי שחי בין השנים 1818-1865.

ד"ר זמלוויס היה גיניקולוג ועבד במחלקת יולדות בבית החולים ושם לב שתמותת היולדות אצלו במחלקה גבוהה בהרבה מהמחלקה השכנה. קראו לזה "קדחת הלידה".

הוא חקר ובדק וההבדל היחיד שמצא היה שבמחלקתו עבדו רופאים וסטודנטים לרפואה שעבדו במקביל בחדר מתים וניתחו גופות (בעיקר את גופות היולדות שנפטרו) ואילו במחלקה השכנה היו מיילדות וסטודנטים שלא עבדו בחדר מתים. במקביל, מתוך התבוננות מעמיקה שם לב שאשה היולדת ברחוב או בבית סיכוייה למות קטנים מאשה היולדת בבית החולים או שהחלה את הלידה ברחוב והגיעה לבי"ח בהמשך.

הוא העלה השערה שהידיים של הרופאים כולל הסינרים וכלי העבודה המגואלים בדם (מעבודתם של הרופאים בחדר מתים) הם הם אלה שגורמים לזיהום אצל היולדות.

הוא ביקש מכל צוות העובדים להקפיד על רחיצת ידיים עם  מים וסבון/חומר חיטוי כולל החלפת מצעים של מיטת היולדת כולל נקיון החדר וראה זה פלא, תמותת היולדות ירדה בשיעור ניכר ביותר (בעשרות אחוזים).

לנו זה נראה ברור אבל אז בין השנים 1844-1848 כל עמיתיו לעגו לו וצחקו עליו. והוא רק הלך והתחזק בתיאוריה שלו וניסה לחזק אותה בצורה מדעית על ידי פרסומים ומאמרים שכתב. החומר שכתב נפסל, נחסם והושמט העיקר שלא יגיע לידי עמיתים נוספים. היו לו מספר מצומצם מאד של עמיתים חברים שהאמינו בו ומספר מצומצם של תלמידים שהלכו אחריו ואחרי דעתו וניסו להפיץ אותה כל אחד בארץ מוצאו (ברחבי אירופה) אבל הגאוה והאגו המקצועי של הרופאים הותיקים ממנו ועמיתיו למקצוע ניצחו. לא משנה כמה נשים הוא הציל ממוות בטוח עדיין לגלגו עליו ואמרו שהוא משוגע. לא רציני, ליצן ועוד כינויים כאלה ואחרים.

תנסו רגע להיכנס לנעליו.

אתם מרגישים שגיליתם משהו.

אתם עומדים בפני פריצת דרך משמעותית לעולם כולו. שנוגעת להמשכיות העולם כולו ואתם יודעים שאתם צודקים אבל עוצרים אתכם בגלל בירוקרטיה. בגלל חוסר קבלת מרות. בגלל גאוה.

איך הייתם מרגישים?

לבד במערכה? מתוסכלים? חסרי אונים?

כך ד"ר זמלוויס הרגיש.

עד שהתמוטט מבחינה נפשית.

לא נותר לחבריו אלא לאשפזו.

באותה תקופה מי שלא נהג על-פי התלם והנורמה החברתית היה מוכרז כמשוגע ומאושפז בהתאם.

כשהבין ד"ר זמלוויס מה עומדים לעשות איתו – קיפד את חייו.

כמה עצוב.

"כולה" לרחוץ ידיים.

והנה עברו להן 150 שנה ולאף רופא לא עוברת מחשבה לבוא אל המטופל שלו לפני שרחץ את ידייו.

 

המחשבה שבימינו אנו, יש שיטה בדוקה ומוכחת, המאפשרת הצלת חיים ואיכות חיים אבל מי שמייצג אותה נקרא/נחשב משוגע, לא הגיוני, שרלטן, ולא מוכנים לקבל את אותה שיטה רק בגלל מקובעות ומשוחדות מחשבתית מפחידה ביותר.

תחשבו על זה כשאתם רוחצים את ידיכם…

 

(מבוסס על הספר "זעקת האמהות"/מורטון טומפסון, הוצאת עידית, 1954 תרגום שמואל שניצר).

רפואה אלטרנטיבית

מהי רפואה אלטרנטיבית כבר כמה שנים רווחים פה כמה מונחים הנוגעים לרפואה הרגילה, המחליפים ונרדפים זה לזה. כולם מתייחסים למערכת הרפואה המקבילה...

קיצורי דרך / ד"ר עידית ביאלה

בחיינו היומיומיים, פעמים רבות אנו נתקלים באפשרות המזמינה לעשות קיצורי דרך. קיצורי דרך הם עצתו הערמומית של הכוח העוין לחיים...

הפוטנץ המתאים מחכים את האדם / רחל זיטלבך

כל פוטנץ הומאופטי , ובלבד שהוא מתאים לאדם, מאזן אותו. הוא מחכים את האדם, מקשר אותו לידע, שהיה חסר לו,...

האם החיידקים גורמים לנו לחולי? / תמר אשל

נדמה, שכל מי שנולד בזמננו, גדל וחונך עפ"י התפיסה, לפיה מחלות נגרמות ע"י חיידקים. את קיום החיידקים גילה אנטוני ואן הוק...
בנייה וקידום אתרים בנייה וקידום אתרים
on_sent_ok:ga('send', 'event', 'השארת פרטים', 'שליחה');