חודש מר- חשון / חדוה שטרנברג
חודש מרחשון הגיע (מרחשון הוא תרגום של "החודש השמיני").
מדוע מרחשון? הכוונה היא לא לאדון חשון אלא מר מלשון מרירות.
קרו מס´ מאורעות בחודש זה, העיקרי שבהם הוא המבול שקראנו עליו בפרשת "נח".
מר – על-שם המים, כלומר הגשם שהעולם צמא ומצפה לו. מר פירושו טיפת מים, לומדים זאת מהפסוק בספר ישעיהו פרק מ´ פס´ טו´: "הן גויים כמר מדלי" כמר מדלי – כמו היחס שבין טיפת המים לעומת הדלי.
מר – על שום שבחודש זה אין אף חג ושמחה.
מאידך – שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון והפועלים סיימו את העבודה בחודש זה.
שם נוסף לחודש: "בול" שנאמר בספר מלכים א´ פרק ו´ "ובשנה האחת עשרה בירח בול הוא החודש השמיני, כלה הבית לכל דבריו ומשפטיו". אם סופרים מחודש ניסן (ניסן מופיע כחודש הראשון בתורה "החודש הזה לכם.. ראשון הוא לחודשי השנה" כשמדברים על יציאת מצריים) 8 חודשים מגיעים למרחשון. בול מלשון "בלה" לוקחים מעשב השדה ומערבבים מהמספוא שבבית.
בול מלשון "יבול" כי בחודש זה מתחילה הזריעה והחרישה.
בול מלשון המבול שהיה בחודש זה.
בליל ז´ מרחשון מתחילים בארץ ישראל להתפלל על הגשמים. אומרים בתפילת "שמונה עשרה" "ותן טל ומטר לברכה"…
ביא´ מרחשון מתה רחל אמנו ונקברה בדרך אפרת היא בית לחם. קברה נמצא בסמוך לבית-לחם אשר מדרום לירושלים.
לא זכתה רחל אמנו להיקבר במערת המכפלה – חברון יחד עם כל האמהות ואבות העולם.
יעקב אבינו קברה כשנפטרה בדרך אפרת. ולמה? כי ראה יעקב אבינו ברוח הקודש שכל הגלויות עתידות לעבור בדרך זו ולכן קבר אותה שם כדי שתבקש על העם רחמים…
בספר ירמיהו כתוב: "כה אמר ה´ קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה, מאנה להינחם על בניה, כי איננו. כה אמר ה´ מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה, כי יש שכר לפעולתך נאום ה´, ושבו מארץ אויב"… ידוע שירו של אריק לביא ששר "ראי רחל ראי, ראי רבון עולם, ראי רחל ראי, הם שבו לגבולם"…
מה רעיון הבכי של רחל אמנו?
הבכי על הגלות, בכי על עם ישראל שעוד לא הגיע לייעודו, לביתו…ואף קיבל גלות והולך לסבול בניכר.
מהי גלות לעומת גולה לעומת גאולה?
גלות – כאשר בא כובש ולוקח בכוח, בכפיה ובשבי את הציבור ומגלה את העם מארץ ישראל לארץ אחרת.
גולה – האדם עזב מרצונו את ארץ ישראל ובחר לשבת בניכר וסיבותיו עימו.
גאולה – כאשר אדם חוזר למקום המתאים לו ומנצל את כל כישוריו – הוא זוכה לגאולה ברמה הפרטית כאדם או ברמה הכללית כעם.
ידוע שהחודש הזה קשור ושייך לאיכות המים. מזלו עקרב. כאמור המבול היה בחודש זה ואנו מתפללים על המים ורחל הורידה דמעות שקשורות לאיכות המים.
ניתן לראות שיש מים שמשחיתים כמו המבול ויש מים שמצמיחים – עונת הגשמים שמתחילה בעונה זו. וכשהגשמים הם גשמי ברכה הרי שיש לנו שנה ברוכה מלאה ביבול ב"ה…
תלוי בזמן, בכמות ובעוצמה…
כל דבר בטבע יש לו את הקוטביות ואת הזמן שלו, ולא רק למים.
כך למשל הפוטנץ ההומאופטי. במצב של פרובינג – הנסיין לוקח את הפוטנץ ומוציא סימפטומים וההומאופט המנהל את הפרובינג אוסף את הנתונים. כשבא אדם שחולה בחולי טבעי וייראה את אותה תמונה כמו שהנסיין הוציא מתוכו הרי שהפוטנץ הזה יינתן לחולה לצורך ההבראה. ואותו פוטנץ יש בו את כוח הקוטביות, הוא מחליא את הבריא ומבריא את החולה.
כאשר אדם משקה עציץ שיש בו פקעת של רקפת הרי שבזמן המתאים לפקעת ייצא פרח הרקפת. לא דקה לפני ולא דקה אחרי. הפרח יפרח כתוצאה מההשקיה. לא ידוע מתי ייצא הפרח, אפשר לקחת בחשבון את העונה המתאימה, אך ברור שיהיה זה פרח הרקפת ולא פרח אחר, כי בטבע ואצל האדם אפשר ליצור רק יש מיש. לכן מפקעת של רקפת תהיה פריחה רק של רקפת.
כך גם הטיפול ההומאופטי – הוא "משקה" את האדם ומנקה אותו מהרבדים החיצוניים שלו וחושף את פנימיותו כפרח. הוא לא יחשוף משהו שלא קיים בפנימיותו של האדם בבחינת "יש מאין" אלא רק "יש מיש". והוא יחשוף את הפנימיות בזמן הנכון והמתאים לאדם.
כאשר האדם סובל וחולה זה בבחינת גלות. הוא רחוק מביתו, מהמוכר לו והוא עובר סבל וייסורים מעצם הגעגוע למוכר והאהוב ותחושת הבריאות שהתרחקה ממנו. הרי אף אחד לא בוחר במודע להיות חולה ועוד מזמין לעצמו את הסימפטומים…
זמן החולי יכול להיות מוגדר מעצם זמן החולי ויכול להיות תלוי ברצון של האדם לקבל עזרה. כאשר האדם בוחר לקבל עזרה הוא יכול לקצר את זמן החולי והסבל שלו.
ואז כאשר מקבל את העזרה ועובר תהליך של הבראה הרי שהוא מגיע לגאולה הפרטית שלו כאדם והיא נקודת הבריאות, בזמן ובדרך המתאימים לו בצורה אישית.
כך גם הגאולה הכללית – היא תגיע בדיוק ברגע הנכון המתאים לעם. לא דקה לפני ולא דקה אחרי.
שנזכה לבריאות ולגאולה שלמה…
