ט"ו בשבט / חדוה שטרנברג
טו´ בשבט הגיע חג לאילנות…
לא רק שהוא הגיע, הוא כבר עבר אבל אנו עדיין בצילו של חג מיוחד זה.
טו´ בשבט הוא ראש השנה לאילנות.
ביום זה מתחדש כוח האדמה של ארץ ישראל להניב פירותיה ולהראות שבחה, ורוב שבחה של ארץ ישראל נאמר על פירות האילן, ע"פ הפסוק בדברים ח´: ארץ חיטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון, ארץ זית שמן ודבש.
אלה הם שבעת המינים, 2 מיני דגן וחמשה מיני פירות האילן.
נאמר "כי האדם עץ השדה". למה נמשל האדם לעץ?
בפשט של הדברים – יש לפעמים עצים שכאשר מסתכלים עליהם במבט ראשון הם נראים כמו אנשים הפורשים ידיהם כלפי מעלה כשואלים למה?
בראיה קצת אחרת ניתן להסתכל על השפה כמטפורה. העץ מורכב משורשים, גזע, ענפים, עלים, פרחים ופירות.
כשאדם מדבר על משפחתו הוא משתמש במושגים אלו. כשרוצים לספר על אדם שבא מבית טוב ואיכותי אומרים הוא בא ממשפחה שורשית, או יש לו שורשים טובים. כשרוצים להחמיא להורים שעוזרים לילדיהם אומרים, יש מאחוריהם (מאחורי הילדים) גב חזק, גזע חזק, כשזוג רוצה להקים לו משפחה והמשכיות הם מצפים לפרי בטן וכו´.
ובכל זאת ננסה להבין את עומק הדברים.
כל אדם שבא לעולם יש לו תפקיד. גודל או סוג התפקיד אינו חשוב. חשוב שיעשה את תפקידו/ייעודו על הצד הטוב ביותר. כל אדם ותפקידו הוא. כמו שיער מורכב מהרבה עצים כך חברה מורכבת מהרבה אנשים ולכל עץ ואדם התפקיד שלו.
השורש תפקידו לרדת למעמקי האדמה לחפש מים ובדרך אוסף מינרלים וקושר עצמו עם האדמה – יהיו אנשים שזה התפקיד שלהם להיות מורים ופורצי דרך.
הגזע – צריך שיהיה מספיק חזק לקשר בין העולם התחתון (השורש שאוסף נוזלים) לבין העולם העליון, להחזיק את הענפים והפירות שיבואו בהמשך. כך אנשים, יש ותפקידם הוא לשמר ולתת חוזק וחוסן למצב קיים ולבסס את עמידתם איתנה.
הפרי נותן את הפוטנציאל הגלום בעץ הלאה ובעצם מעביר את המסר בין עולם הצומח לעולם החי (בעלי-חיים הניזונים מאותו עץ) ולעולם המדבר – אנו בני-האדם.
כשאוכלים פרי לא חושבים על חלקיו האחרים של העץ ובעצם הפרי הוא תוצאה של מעשה חושב של בורא עולם.
כך גם אנו. בד"כ לא נותנים את דעתנו לתחילתם של דברים אלא רק לסופם.
בטו´ בשבט העץ עומד ערום מעלים ובודאי שמפירות. חלק מהעצים עדיין בשלכת, השקדיה מתחילה להראות את פריחתה אולם בפועל חלקם הגדול של העצים עומד ערום ובהמתנה. איך ייתכן הדבר?
בעיניי המתבונן, שרואה דברים חיצוניים בלבד, זה אכן כך נראה. אולם לאדם המתבונן לעומקם של דברים, או הנחשף לחוקי הבוטניקה, יתברר שאמנם בחיצוניות רואים את העץ ללא עלים, פרחים ופירות אולם מתחת לפני השטח, מתחת לאדמה הכל גועש וקוצף, השורשים הולכים ומסתעפים והכל כדי להכין את הקרקע לשנה החדשה הקרבה ובאה, הכל כמרקחה ואילו בחוץ שקט ואיש לא עושה את ההקשרים.
בגוף האדם מתקיימת אותה שיטה. יש ונראה אדם שעל פניו נראה שהכל בסדר אצלו ובפנים הכל גועש וקוצף, לטוב וההיפך, אולם אף אחד לא יודע על כך, לעיתים אפילו האדם אינו מודע לכך. ולהיפך. יש ונראה אדם שנראה לא כ"כ טוב ובפנים קיים עולם ומלואו.
בטיפול ההומאופטי – לאחר קבלת הרמדי לא תמיד נראה שינויים מיידיים. אולי אפילו נחשוב שהטיפול לא עובד כי לא קורה שום דבר. ופתאום, לאחר זמן, נראה שהיה שינוי וחלה התקדמות. יש דברים שנעשים ברובד שאנו מוגבלים מלראות, בבחינת "האדם יראה לעיניים וה´ ללבב". אנו יודעים שחלק גדול מתהליך עבודת הרמדי הוא נסתר ואינו גלוי. אולם סיבה זו אינה יכולה לגרום לאנשים לומר שמכיוון שלא ראו את התהליך הם לא מאמינים בו. תינוק יונק מאימו – אף אחד לא יכול לדעת איזו כמות אכל כי זה מידע חסר. אם ישקלו אותו – יידעו. אבל עדיין זה נסתר כי אין מדד "און-ליין" שמראה כמה התינוק ינק.
תהליך הריפוי ההומאופטי הוא רוחני ומכיוון שכך הוא אינו נראה לעין כי העיניים שלנו רואות חיצוניותם של דברים. וזה יתבטא בצורה כזו שאדם בא להומאופט, מקבל את הרמדי המתאימה לו. הרמדי יכולה לעבוד מספר חודשים ובהתחלה לא ייראה דבר ואז פתאום יתחילו לראות את השינויים, ניצנים ראשונים של התקדמות בדיוק כמו הניצנים הראשונים של עלי העץ ואז אפשר להבין בדיעבד שלקח לעלים זמן לצאת, וכך גם לשינוי בעקבות הרמדי. זה שהרמדי בהתחלה לא נתנה אותותיה זה לא אומר שהיא לא עובדת. כשאנו רואים את השינוי זה בד"כ כבר ברובד הפיזי שהוא נראה לעין, אבל את התהליך הרוחני, הרגשי לא ראינו במוחש אלא רק כתוצאה…
שיהיה רק לרפואה שלמה ושהכל יהיה בשמחה…
