התחדשות, שינוי ושנה חדשה / תמר אשל

בס"ד

אנחנו נמצאים לקראת תחילתה של שנה חדשה הבאה עלינו לטובה.

שלמה המלך אמר בספר קהלת:

"מַה שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ." 

העולם והאדם נבראו כך שכל הזמן ישנה התחדשות וישנה מחזוריות.
רואים זאת במחזוריות של היממה, השמש שזורחת כל בוקר במזרח ושוקעת במערב, המחזוריות של עונות השנה, ושל כוכבי הלכת.

גם אצל האדם ישנה התחדשות ומחזוריות. הגוף והרקמות מתחדשים כל הזמן, תאי הדם, תאי האפיתל שמרכיבים את העור ומרפדים איברים פנימיים, תאי העצם שנהרסים ונבנים תדיר.

גם מבחינה רוחנית האדם חווה התחדשות ומחזוריות בחייו.
כל יום הוא יום חדש, כל שבוע, חודש ושנה. אירועים מקריים כביכול חוזרים על עצמם אצל אותו אדם כל תקופה מסוימת. כל "מקרה" הוא "חדש" אך מבטא גם משהו מוכר, ישן שרק החליף צורה.
ישנם אנשים שסובלים בעונת שנה, ישנם במעבר בין חורף לאביב או בין קיץ לסתיו. כל אחד לפי נטייתו האישית.
אם מביטים להיסטוריה, לעבר, ניתן ללמוד ממנו על העתיד כי "מה שהיה הוא שיהיה" כאמור.
בעולם המודרני כל הזמן ישנן המצאות וחידושים. תגליות שבעקבותיהן פרסים, אך המהויות הפנימיות לא משתנות. האדם מאז בריאתו ועד היום סובל מאותן התופעות, רק בצורות שונות. בימי קדם אנשים סבלו מצרעת, מספחת וכד' והיום אנשים סובלים מצרות אחרות כביכול, אך מקורן זהה.

הטעות הגדולה של העולם המודרני היא ההפרדה בתפישה בין העולם הפנימי של האדם שמתבטא בדמיונותיו, רעיונותיו, במחשבותיו ולבסוף גם במעשיו, לבין גופו החיצוני.
ברגע שהתחלנו להתייחס לחולאים הגופניים שמבטאים את המצב הפנימי, כנפרדים ממנו, ברגע שהתחלנו להתייחס אליהם כ"מחלות" ש"תוקפות" אותנו "על לא עוול בכפנו" ובאופן "מקרי" ביותר, עשינו אנו עוול לאמת ולעצמנו.
אז חידשנו והמצאנו כל מיני שיטות טיפול ובעולם הרפואי ישנן תרופות חדשות וניתוחים. נראה שהכל טוב ויפה. השאלה היא מהי המטרה? האם אנו רוצים להילחם "במחלה", בסבל החיצוני של האדם או האם אנו רוצים לעזור לו להגיע למצב הטבעי הבריא שלו?

כשאדם סובל צריך להבין מאין מגיע הסבל ולא להעלים אותו בצורה חיצונית. אם הדשא לא ירוק יותר, לא נצבע אותו בירוק מלאכותי וגם לא נחליף דשא בשלב הראשון, ננסה להבין האם הבעיה היא בהשקיה, באקלים או בחוסר איזון של מלחי האדמה וכד'. נביט אחורה, מה  היה קודם, איך הדשא טופל, ממה הוא ניזון ולמה הוא נחשף, מכאן ניתן יהיה אולי להבין את התוצאות הנגלות לעיננו.

כך גם אצל האדם. מתוך ההיסטוריה יוכל להגיע לשורשים של הסבל, לסיבות הפנימיות, ולא להתייחס רק לסבל המיידי הנוכחי.
כל תופעה "חדשה" יש לה שורש ישן, כמו שכל אדם הוא המשך בשרשרת הדורות של משפחתו, כמו שכל שנה ממשיכה את קודמתה ולא מנותקת ממנה.
תחילת שנה היא זמן להתחדשות, לשינוי. שנה היא שורש של שינוי (מלשון לשנות). שינוי אמיתי מהותי הוא זה שנוצר בפנים, בפנימיות. כל שינוי חיצוני מלאכותי הוא מלאכותי ולא יוביל לתוצאות שונות. למשל, ילד שאין בו חדוות למידה, גם אם יעבירו אותו בתי ספר שונים ויחליפו מורים הקושי לא ישתנה, רק שינוי פנימי יהיה מהותי ויוביל גם לתוצאות הרצויות.
ההומאופטיה איננה גילוי או המצאה חדשה ברת חלוף, היא נשענת על עקרונות ברי קיימא, היא משתמשת בתכונות המהותיות הקיימות בנבראים שבטבע מאז ומעולם וימשיכו להתקיים גם בתפאורות חדשות יותר. בזכות התכונות הללו אנו מסוגלים להסתמך על עובדות שנלקחו לפני יותר מ 250 שנה, עובדות שמלמדות על הכוח הייחודי של כל רמדי הומאופטית לשנות את מצב הבריאות. הרמדיס ההומאופטיות נלקחות ממהויות בלתי משתנות של הטבע. כלנית תמיד תהיה כלנית, נתרן כלורי (מלח) תמיד ישמור על תכונותיו ולא ישתנה וכך כל אחת מ600 ויותר סוגי הרמדיס המשמשות בהומאופטיה.
שנה חדשה יוצרת הזדמנות לשינוי. השינוי האמיתי חייב לבוא מבפנים. הוא יכול להגיע מתוך עבודת נפש, אמונה או אהבה. הוא יכול להגיע גם בעזרת ההומאופטיה.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומבורכת. שנה של שינויים טובים, פנימיים ואמיתיים שיובילו למיצוי הפוטנציאל המלא של ייעודנו שלמענו נבראנו.