חודש אב / חדוה שטרנברג

שנשמע בשורות טובות

מי לא מכיר את הברכה הזו?

הגענו לחודש מנחם-אב. נוהגים להוסיף את המלה "מנחם" לחודש זה על מה שעברנו בו.

(הרוצה לעיין וללמוד מה קרה בחודש זה – מוזמן לפנות לניוזלטר של חודש אוגוסט שנה שעברה)

בעל ה"בני יששכר" (זוכרים מחודש שעבר?) אומר שחודש אב קשור לחוש השמיעה ולשבט שמעון (המלה "שמע" בתוך שמו). למה דוקא הקשר לחוש השמיעה?

12 המרגלים ששלח משה רבנו לתור את הארץ, בחודש תמוז ראו את הארץ ובחודש אב, כשחזרו לבני ישראל, במדבר, השמיעו את מה שראו עיניהם. ומה שהשמיעו היה מאד מפחיד, מתסכל, ומייאש וחסר תקוה מלעלות לארץ ישראל. כל זה היה בליל ט´ באב.

ומאז, תשעה באב, בהסטוריה היהודית "מככב" במאורעות קשים שעברו על עם ישראל במשך הדורות.

למשל: גירוש יהודי אנגליה בשנת 1290 ה´ נ´.

גירוש יהודי ספרד בשנת 1492 ה´ רנ"ב.

פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 ה´ תרע"ד.

הוראותיו של הרמן גרינג על תחילת הפתרון הסופי בשנת 1942 ה´ תש"ב.

יציאת הרכבות הראשונות מגטו ורשה למחנה טרבלינקה שהתחיל לפעול בתשעה באב 1942 ה´ תש"ב.

ועוד….

בחזרה למקור, לשורש של תשעה באב, המרגלים השמיעו לשון הרע על ארץ ישראל. השמיעו את פחדיהם שלהם והעם שמע והושפע ועל כך בעצם נענשו וזה היה שורש הגלות לאחר שנים בחורבן שני בתי המקדש.

חודש אב הוא גם חודש הגאולה. למה? כי אומרים שהמשיח נולד בתשעה באב. והגאולה באה מתוך החורבן. התיקון האמיתי לחורבן שיביא את הגאולה הוא השמיעה הטובה.

בטו´ באב בנות ישראל יוצאות ומחוללות בכרמים ומחפשות חתן. מחוללות – לצלילי מוסיקה…

הקמת בית בישראל זו גאולה פרטית של שני אנשים אולם בניית בית הפרטית מהווה לבנה אחת בבנין בית המקדש העתידי. אז ממילא כל בית שנבנה מקדם את בנין בית המקדש. ככל שייבנו יותר בתים יוחש תהליך הגאולה.

מה מברכים חתן וכלה? "עוד יישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה. כלומר שהשמיעה תהיה של דברים טובים, של בניה, של תקוה.

הרעיון בטיפול ההומאופטי הוא לא לחסל את השמיעה הרעה אלא להפוך אותה לשמיעה טובה. כלומר את מה ששומעים לפרש לטובה. כמו שיש עין טובה יש גם ענין של שמיעה טובה.

ההומאופט צריך לשמוע את מה שהמטופל מספר לו. הוא גם צריך לשמוע את מה שהמטופל לא מספר לו. כמו שיש קריאה בין השיטין, לקרוא את המרווחים הלבנים בין האותיות, המשפטים והשורות, כך ההומאופט צריך לשמוע את השתיקות של המטופל, את האנחות, לשים לב לפרטים הקטנים, מתי המשפטים מקוטעים, מלים מגומגמות, הברות שחוזרות על עצמן, מתי חוזרים על משפט מס´ פעמים, טעויות לשוניות.

כל הדברים האלה מספרים להומאופט את מה שהמטופל לא יכול לספר על עצמו ונותנים לו נקודות ציון, סימני דרך להגיע לפתרון שיעזור לאדם לחזור אל בריאותו. השמיעה חייבת להיות לצורך הבנה של המקרה ולא רק האזנה טכנית או מציצנית שגובלת ברכילות…

ההומאופט שומע את כל זה ומשתמש בזה לטובת המטופל בלבד. השמיעה הטובה של ההומאופט היא לא מתוך שיפוטיות, ביקורתיות, קטלוג כזה או אחר, אלא רק למטרת רווחתו של המטופל.

מצידו של המטופל צריכה להיות גם שמיעה טובה. המטופל צריך להישמע להוראות ההומאופט. לשמוע ממה צריך להימנע (תבלינים, מוצרי קוסמטיקה ונקיון וכו´), לשמוע מתי צריך לשלוח דוחות וליישם את מה שנתבקש.

ולא נותר אלא לקוות שהטיפול יעזור ויצליח ואז יתקיים "שנשמע בשורות טובות"….