הומאופטיה, תיקון העבר והבטחת העתיד / תמר אשל

מדברי חז"ל במסכת אבות פרק ג:

(א) עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאֵין אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ ? מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ ? לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן ? לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא:

כאשר אדם לומד מעברו הוא יכול למנוע טעויות בעתיד. 

אלברט אינשטיין אמר שאי שפיות היא לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות…

השקפת העולם ההומאופטית רואה בכל תופעה תוצאה של סיבה קודמת לה. אין מקריות, יש סיבתיות, גם אם לא תמיד יודעים אותה. 

לכן, בטיפול הומאופטי ההומאופט מבקש לדעת את כל מה שהיה וקרה לפני שהתחיל הסבל שבגינו האדם פנה אליו.

במקרים אקוטיים, תמיד ישנה איזושהי "סיבה משלהבת" שגרמה להתפרצות האקוטית. היא לא הסיבה שייסדה את המצב האקוטי אלא הסיבה שהוציאה אותו מן הכוח אל הפועל. כלומר, לאדם היתה נטייה מוקדמת לחלות בדרך המסוימת שחלה, והסיבה המשלהבת יצרה את התנאים המתאימים לחולי כדי לפרוץ. סיבה משלהבת יכולה להיות בתחום הרגשי כמו: העלבות/ אכזבה/ השפלה / כעס / התרגשות וכד´ או רגישות לתנאים חיצוניים כמו חשיפה לקור/ לחום/ ליובש/ לחות/ הרעבה וכד´ . ההומאופט בטיפול אקוטי רוצה להבין מה היתה הסיבה המשלהבת ולוקח אותה בחשבון בבחירת הרמדי המתאימה. 

ואולם, טיפול אקוטי לא יכול להגיע לעומק ולשורש של הנטייה המוקדמת של האדם ולכן לאחר טיפול אקוטי יש להמשיך ללא שהות לטיפול כרוני מעמיק יותר שמגיע לסיבות העמוקות יותר. לצורך כך ההומאופט מבקש לדעת מה היו האירועים המשמעותיים שהשפיעו על האדם בחייו, מבחינה רוחנית, רגשית ופיזית. הטיפול הכרוני מגיע עד לרובד הזה של סיבות שמקורן בחיי האדם עצמו. 

בטיפול מיאזמטי שהוא העמוק ביותר מבין השלושה ההומאופט רואה כי הסבל של האדם איננו תוצאה של אירועים או סיבות שהיו בחיי האדם עצמו אלא הוא נולד עם אותן רגישויות או נטיות מוקדמות למצבי חולי וחוסר איזון כאלה ואחרים. אז ההומאופט יבקש לקבל אינפורמציה על אירועים ותופעות שהיו בדורות הקודמים לאדם עצמו. מה שעבר על הוריו, ועל סביו וסבותיו, ככל האפשר עפ"י ידיעתו של האדם.

ומתי בחירות של הדורות הקודמים עוברת הלאה לדורות הבאים? כאשר אדם עשה בחירה לא נכונה לו, אשר הביאה לו סבל ובמקום לתקן את דרכיו הוא מדכא את הסבל שלו בכל האמצעים העומדים לרשותו, אז אותו הסבל יעבור הלאה לדורות הבאים עד אשר מישהו מהצאצאים יתקן את אותו המקום שבו אבותיו טעו. כמו שכתוב: "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" (ירמיהו ל"א פסוק כ"ח).

בסוף המאה ה 15 גילה כריסטופר קולומבוס את יבשת אמריקה. הספרדים שהגיעו ליבשת שנקראה "העולם החדש", ראו באינדיאנים המקומיים יצורים נחותים שמותר לשעבד, לנצל, ואף להרוג בלא נקיפות מצפון. את הנשים האינדיאניות הם אנסו ללא רחם. המגפה המתועדת הראשונה של עגבת (סיפיליס) התרחשה ב 1495, שנתיים לאחר חזרתו של קולומבוס לאירופה והתיאוריה אומרת שהמלחים האירופאים "נדבקו" מהילידות או שהמפגש איתן יצר "זן חדש ותוקפני של חיידקים". האמת היא שהאינדיאנים לא חלו במחלה הזו לפני שהאירופאים כבשו אותם, ושהזימה שהיתה מלווה בכיבוש אמריקה היא זו שהביאה על האירופאים את המחלה. גם כיום הזימה כמעט תמיד קשורה להופעת העגבת. באותם זמנים נהגו לדכא את תסמיני העגבת בעיקר ע"י שימוש בתרכיבים על בסיס כספית. בעקבות הדיכוי הסיפיליס עבר לדורות הבאים בצורה משנית, פנימית יותר והתופעות הנלוות השפיעו על המוח. (בשלב השלישי של הסיפיליס ישנה פגיעה בלתי הפיכה במוח ובמערכת העצבים).

אנו רואים הרבה פעמים תופעות שעוברות במשפחה. גם תכונות אופי, גם רגישויות, פחדים מסוימים. לא סתם ישנן משפחות שמקצועות ההורים נבחרים גם ע"י ילדיהם. מעבר לנוחות שבעניין יש גם את הכישורים והנטיות המתאימות שעוברים בין הדורות.

ישנן משפחות שאותן "בעיות" שהיו להורים ולסבים קיימות גם אצל הילדים. למשל, סכסוכים בין אחים, תשוקה לטיולים והרפתקאות מסוכנות, הסתגרות ובדידות מול חברותיות יתר על חשבון הפרטיות. כל עוד האדם שמח בחייו ומממש את מטרתו בעולם, התכונות הללו מועילות לו, כאשר האדם סובל ולא מוצא את מקומו סימן שאיפשהו בעבר היתה בחירה לא נכונה ולא מתאימה לו.

לכן, כל עוד אנו נהיה אחראים לחיינו ולבחירותינו ונתקן את טעויותינו עוד בחיינו אנו נמנע סבל מצאצאינו.

היום הוא יום צום לציון חורבן בתי המקדש הראשון והשני ששניהם נחרבו ב ט´ באב. בית המקדש השני נחרב בעקבות שנאת חינם שהייתה בין היהודים, אבותינו. אם כל אחד מאיתנו יתקן את השנאה שנמצאת בקרבו ויהפוך אותה לאהבת חינם, גם כלפי מי שחושב או נוהג או מאמין אחרת מאיתנו, נוכל לתקן בע"ה את העבר ולצעוד לעבר עתיד טוב יותר לכולנו ובעיקר לצאצאינו.