הקפה והאדם / ד"ר עידית ביאלה
על הקפה נאמרו דברים רבים ושונים. רבים טוענים כיום כי שתיית קפה מזיקה לבריאות, במיוחד כאשר נעשית בכמות מופרזת, ועדיין יש הרואים את שתיית הקפה באור חיובי ומציינים את יתרונותיה השונים. כך או כך, ברור לכולם שהחברה כיום שותה קפה והרבה.
מה יש בו בקפה? על פי התפיסה ההומיאופתית לכל בריאה (חי, צומח ודומם) יש כוח רוחני המזין אותה והוא שמפסל בחומר הגשמי ונותן לה את תכונותיה הייחודיות. סמואל האנמאן, אבי תורת ההומיאופתיה גילה שיטה המאפשרת לקחת דבר חומרי ולבודד ממנו את חלקו הרוחני, תהליך הנקרא "העלאה בפוטנץ1". ברמדי ההומיאופתית גלום למעשה אותו הכוח הרוחני של המהות ממנה היא הוכנה. בתהליך הנקרא proving ניתן לתת את אותו הכוח הרוחני לקבוצה של אנשים בריאים; השפעת החומר על אנשים אלה חושפת בפנינו את הפוטנציאל הגלום בכוח זה להשפיע על האדם.
בבואנו לנסות ולהבין מהות מסוימת בעולם, במקרה זה הקפה. ניצבות בפנינו שתי אפשרויות עיקריות. האחת, היא הבנת החומר כפי שהוא בעולם (על פי השפה ההומיאופתית החומר במצב crude), כלומר בדיקת תכונותיו הגשמיות (צבע, ריח וכו'), בדיקת הרכבו הכימי, בדיקת השפעתו והשפעת מרכיביו השונים על גוף האדם ועוד. האפשרות השנייה היא להעלות את אותו הדבר הגשמי בפוטנץ ובאמצעות ה-proving לקבל רובד נוסף ממהות זו.
מטרתי כעת, באמצעות שתי הגישות שהוזכרו לעיל, לנסות ולהבין מספר נקודות מרכזיות במהות הקפה; ועל ידי נקודות אלו להבין מה הקפה נותן לחברה שלנו, או במילים אחרות, איזה חוסר הקפה ממלא בעולם המודרני שהביא לכך ששתיית הקפה כל כך פופולארית כיום. להלן מוצגות הנקודות העיקריות:
רגישות יתר: סימפטומים רבים מתוך ה-proving של הרמדי coffea מראים על רגישות יתר. דוגמאות לכך, הן רגישות היתר לכאב וכן רגישות יתר של חוש השמע. ידוע כי הקפאין כחומר (ב-crude) גורם להפחתת העיכובים במערכות העצבים השונות בגוף. מכאן ברור לנו כי מהות הקפה קשורה עם הגברת הרגישות אצל האדם. אם כך, מה לזה ולעובדה כי שתיית הקפה כל כך נפוצה בעולם המודרני? ברצוני להציע הסבר לכך: ניתן להבחין כי החברה המערבית המודרנית מתאפיינת בחיפוש אחר גירויים חזקים. אנו יכולים לראות זאת בתחומים רבים כגון: שמיעת מוזיקה בעוצמות גבוהות, הוספת חומרים למזון המגבירים את הטעם, את הריח ואת הצבע שלו, חיפוש אחר ריגושים כגון ספורט אתגרי, מתקנים מהירים וגבוהים בלונה פארק ועוד ועוד. מה גורם לו לאדם לחפש את הגירוי החזק? לחפש להרגיש? האם החברה היום מתאפיינת בכהות חושים? מה הסיבה למצב זה?
פעילות יתר והיעדר מנוחה: קבוצת סימפטומים נוספת ובולטת לא פחות ב-mind של ה-coffea היא סימפטומים המראים על פעילות יתר של ה -mind ובעיקר של האינטלקט. כמעט כל ילד יודע כי על מנת להישאר ער אפשר לשתות כוס קפה; אכן שתיית הקפה מפחיתה את הסיכוי להירדם ואנשים רבים חשים כי יכולת הריכוז, החשיבה והביצועים שלהם משתפרים בעקבות צריכת הקפה. לתופעה זו קיים היום גם הסבר ביוכימי, הקפאין במוח חוסם את הרצפטורים לאדנוזין (שמצטבר במוח במהלך שעות היום כאשר אנו ערים) ועל ידי כך מונע את השפעתו גורמת השינה. כמו כן, הקפאין גורם לשחרור קטכולאמינים2 לדם המעלים את רמת הגלוקוז בדם ומגבירים את קצב פעימות הלב, הנשימה וזרימת הדם. על פי התפיסה ההומיאופתית כל מהות בעולם יש לה את הריתמוס הייחודי לה והוא מורכב מגלים של גאות ושפל. אין דבר הפועל ללא הפוגה. יש חורף וקיץ, יום ולילה, לבלוב ושלכת. השינה והמנוחה היא נחוצה לאדם לא פחות מהפעילות עצמה. ואיזה הסבר אפשר לתת לקשר בין תכונה זו של הקפה ותרבות המערב המודרנית? העולם היום שם כאידיאל את הפעילות השוטפת והיעדר ההפוגה: תל-אביב עיר ללא הפסקה, חנויות של 24 שעות 7 ימים בשבוע, מזכירה במשרד מכירות הזמינה בכל עת, חיבור לאינטרנט ולדואר האלקטרוני 24 שעות ביממה. תכונה זו של פעילות יתר קשורה על פי התפיסה ההומיאופתית למיאזמה3 הסיקוטית. ניתן לראות הקבלה כרונולוגית בין נוהג שתיית הקפה על ידי האדם לבין הופעת המיאזמה הסיקוטית, שניהם החלו לפני כ-500 שנה.
רגישות לחוויות חיוביות וטוב לב מופרז: קשה להתעלם מצירוף הסימפטומים הייחודי המופיע ב-mind של coffea המבטא את הרגישות המיוחדת לאירועים משמחים ולהפתעות נעימות. הקפה גם מאופיין בסימפטומים המראים על עודף טוב לב והתייחסות חיובית כלפי הזולת. הקפה במהלך ההיסטוריה וגם היום, ובאופן מיוחד אצל בני עדות ערב, ייצג חברות, נדיבות, הכנסת אורחים ובילוי משותף. כבר בסיפור ההיסטורי הראשון אודות הקפה, מסופר על רועה אתיופי, שעיזיו אכלו מצמח הקפה ולאחר מכן החלו מרקדות משיח אחד למשנהו. מעניין שאפילו לתעשיית הקפה של היום מייחסים תרומה לכלל בני האדם, כיוון שכמות מטעי הקפה גדולה מאוד והם מהווים מקור משמעותי להגדלת כמות החמצן על פני כדור הארץ.
פשע: סביב היסטוריית הקפה וגם בסימפטומים של ה-mind אנו רואים אלמנט של פשע, גנבה ודבר אסור. אל מרבית האזורים על פני כדור הארץ הקפה הגיע דרך גניבה או מעשה מרמה כלשהו לשם השגת הזרעים. בסימפטומים של ה-mind מופיע העניין של חרדה מצפונית והרגשה כאילו בוצע פשע. בנוסף לכך, במדינות מסוימות וכך גם באסלם הטילו איסורים על שתיית קפה, מה שלא מנע אותה כידוע.
כעס: coffea ב-proving מביאה לסימפטומים של כעס ואלימות. צריכת הקפאין גורמת לשחרור של קטכולאמינים וכתוצאה מכך להגברת המערכת הסימפתטית, שזו המערכת של "fight or flight". כאשר אדם עובד ללא הפוגה ולא מותיר זמן למנוחה ושהיה בקרב בני משפחתו, הדבר מגביר את הריחוק והיחסים הבלתי תקינים. על פי ההומיאופתיה היכן שישנה רגישות יתר במקום אחד, ברור שישנו היעדר רגישות במקום אחר.
חשוב לציין, כי על פי הראייה ההומיאופתית לא קיימים בעולם "טוב" או "רע" מוחלטים. לכול בריאה ולכל כוח רוחני יש תפקיד בעולם והשפעתם החיובית או השלילית תלויה במיקום, בזמן ובנסיבות של הופעתם. גם כאשר הכוח מופיע בנסיבות שליליות לכאורה, כמו אצל האדם שאינו נמצא בבריאות, הרי שהכוח מופיע על מנת לחשוף בפנינו את החסר של אותו האדם ועל ידי כך לאפשר לו להשלים את החסר ולהתקרב אל עבר הבריאות השלימה.
ראינו כי הקפה משלים באופן מלאכותי חסרים הקיימים בחברה המודרנית, בכך שהוא מאפשר חידוד חושים ופעילות ללא מנוחה בקצב שהחברה דורשת. אך לכל השלמת חסר מלאכותי ישנו מחיר. חידוד חושים לטווח קצר מביא עם הזמן לכהות חושים, פעילות נמרצת ללא מנוחה מביאה לירידה באיכות הפעילות ולהרחקת האדם מהיעד שלו עם הזמן. יחד עם זאת, הקפה קשור בחברות רבות עם הכנסת אורחים, אחווה, ידידות והידברות. האדם הבריא יודע להתנהל בחייו בתוך הגבולות הנכונים ובכך מתבטא החופש שלו; הוא אינו תלוי בדברים חומריים ויודע כיצד להשתמש באופן חיובי בבריאוֹת הסובבות אותו. כאשר האדם אינו בבריאות הוא מנסה להשלים את חסריו באופן מלאכותי, ועל פי הדברים החומריים אליהם הוא נמשך אנו למדים על החסר הרוחני הקיים אצלו ויכולים לסייע לו לחזור לבריאות.
1 העלאה בפוטנץ – הוא תהליך הכנת הרמדי ההומיאופתית. בתהליך זה חומר מן הטבע עובר דילול והכאה עד לקבלת תמיסה בה אין שאריות של החומר הניתנות לזיהוי, אך טמון בה פוטנציאל החומר.
2 קטכולאמינים – אילו הורמונים של המערכת הסימפתטית המשתחררים מיותרת הכלייה בתגובה לסטרס. הנפוצים מביניהם הם אדרנלין, נוראדרנלין ודופמין.
3 מיאזמה- מצב של חולי כרוני ועמוק העובר מדור לדור, בעיקר לאחר דיכוי חיצוני של חולי כרוני או אקוטי. על בסיס חולי זה יכולים להתפתח מצבים אקוטים וכרונים חדשים הניזונים וקשורים למיאזמות שמתחת. ידועות שלוש מיאזמות עיקריות: פסורית, סיפיליטית וסיקוטית.