חנוכה והומאופתיה / ציפי רמר
חנוכה הוא חג אהוב על כולם. נרות דולקים, משפחתיות לא חונקת, מאכלים מתוקים רצוי מטוגנים בשמן עמוק, פסטיבלים וחגיגות לילדים,
פונץ' חם למבוגרים וזכרונות של כיף והנאה מחג חורפי בדרך כלל.
כשהתעמקתי בסממני החג המקסים הזה לא יכולתי שלא לעשות השוואה עם הכלי הנפלא שבידינו הקרוי הומאופתיה.
חנוכה מסמל את עמידתם בגבורה של היהודים מול היוונים, הרוחני מול החומרי, מלחמתם של מעטים מול רבים ושל חלשים מול חזקים.
מהו רוחני-כל דבר שאם אתה נותן ממנו אינך חסר ממנו. כך אור הנר, אתה מדליק ממנו נרות נוספים, ואורו של הראשון אינו חסר. וכמו הרוחניות של אור הנר אנו מוצאים רוחניות אצל האדם בלבוש של ידע, אהבה, אמונה, נדיבות לב ועוד.
מהו חומרי- אחרי שנתת ממנו, יש לך פחות. נתת 100 שקל לשכנך, ויש לך בכיס 100 שקל פחות. כך החומרי הוא כמותי, כי אפשר לספור אותו.
היהודים דבקו באמונתם ולא הסכימו לקבל את גזרות היוונים. הם ייצגו את הרוחניות, ומולם עמדו היוונים שסגדו ליופי, לחיצוניות ולחומר. חלק ניכר מהתרבות המערבית של היום מושתת על יסודות התרבות היוונית הקדומה.
אף ההומאופתיה היא טיפול רוחני, בשונה מהרפואה הקונבנציונאלית שהיא חומרית.
איכות מול כמות.
התמקדות באדם ובכאבו הפיסי, הנפשי והרוחני, האדם ואיכויותיו המיוחדות הם אלה העומדים במרכז הטיפול ההומאופתי.
לעומת זאת, ברפואה קיימת התמחות באיברים שונים של גוף האדם ומעצם העניין התייחסות לכל חלק בגוף האדם כאילו הוא אוטונומיה נפרדת.
בהומאופתיה ככל שכמות החומר נמוכה יותר, ההשפעה עמוקה יותר. שיטת הדילול ההומאופתי מביאה לידי ביטוי את התכונות הרוחניות של הכוח המְרַפֵּא, והן מתחברות עם התכונות הרוחניות של האדם שקיבל את הכוח המְרַפֵּא.
לעומת זאת הרפואה הקונבנציונאלית היא חומרית-כמותית במהותה: כואב הראש נוטלים גלולה נגד כאב הראש, ואם לא עוזר נוטלים כמות כפולה של הגלולה.
חנוכה הוא חג האור, וכבר ראינו שאור, ובפרט אור הנר הוא רוחני. האור הוא סמל לאמת, לתקווה ולגאולה, ואומרים ש"אין האור ניכר אלא מתוך החושך". כך גם הטוב יש לו משמעות רק אם לפניו היה פחות טוב.
ההומאופתיה הינה נקודת אור, תקווה לבריאות טובה יותר, לחיים מאוזנים בין חומר לרוח, ולעתיד טוב יותר.
נהוג לתת דמי חנוכה לילדים. הכוונה למטבעות, והמשמעות של מנהג זה אינה ברורה. חלק טוענים שזו השפעה של מנהגי הנוצרים שחוגגים את חג המולד בסמוך לחנוכה והם נוהגים לתת מתנות לחג, וחלק טוענים שלמטבעות יש משמעות של פוטנציאל הכסף דהיינו, כל מטבע יכולה בפוטנציאל להכפיל את עצמה אם על ידי חסכון או על ידי השקעה נבונה. יש האומרים שזה דבר סמלי, שנועד לצורך המשחק בסביבונים.
כך או כך דמי חנוכה=דמים של חנוכה. דם הוא כסף וגם הוא נוזל החיים ובלעדיו אין חיים. וכנוזל יש לו משמעות של העברה ממקום למקום. הוא המחבר את החלקים הגשמיים והרוחניים בגוף האדם. ואולי במשמעות זו דמי חנוכה, המטבעות שניתנות לילדים הם החיבור של עבר ועתיד, של דור ההורים והסבים עם דור הילדים.
נס פך השמן, אינו ניתן להסבר הגיוני, אך כשיש נסים אנחנו לא מחפשים הסברים מדעיים.
אף בהומאופתיה, כשאנו רואים סיפורי הצלחה, זה כל פעם מחדש מרגיש כמו נס, וזו גדולתה.
ההומאופתיה עדיין לא באותו מעמד של חג החנוכה. עדיין אינה אהובה על כולם, אך כל מי שהתנסה בה, וחווה הצלחה רואה את האור והתקווה.
כותבת המאמר – ציפי רמר- הומאופתית קלאסית
