ראש השנה כל השנה / אליאב אלקיים
חכמינו זכרונם לברכה מציינים שראש השנה חל ביום השישי לבריאת העולם- יום בריאת האדם, בעוד היום הראשון לבריאת העולם חל שישה ימים לפניו בכ"ה באלול.
העובדה שאנו מציינים את תחילת השנה ביום השישי לבריאה מצריכה הסבר. היינו מצפים שהחג המציין את תחילת השנה יהיה היום שבוא החלה להיווצר הבריאה.
אם נתבונן בשם של החג שלנו נוכל למצוא הסבר לתמיהה זו.
במחשבה ראשונה כששומעים את המילה ראש השנה מקבלים רושם של תחילת השנה אך חגנו אינו נקרא ראשית השנה אלא ראש השנה. נראה שכדי להבין את משמעותו של החג יש להבין את תפקידו של הראש והרצון השוכן בתוכו בתפקוד האדם בכללותו.
לכל מעשה ופעולה שאנו מקיימים בחיינו יש את הרצון הפנימי אשר הוליד את המעשה. לעיתים הפעולה תהיה קרובה אל הרצון שגרם לנו את המעשה ולעיתים יותר רחוקה אך כל מעשה נובע מרצון שהאדם רוצה לממש.
דוגמא לדבר: כאשר זוג מחליט להתחתן, הראש(-הרצון) שלהם הוא האהבה ההדדית ורצונם לעשות לקב"ה דירה בניהם. רצון עילאי זה מצריך גוף שלם של מעשים אשר יממשו את ההחלטה שלהם במציאות. מעשים רבים שיעשו כהכנה לחתונה ולחיים שאחרי יכולים להיות מעשים טכניים ויבשים למדי אך כולם נובעים מתוך הרצון לחתונה אשר מוליד את כל המעשים הללו.
לעיתים יכול להיווצר חולי שבו יש נתק בין הראש לבין הגוף. במקום שריבוי הפרטים יהיה מקום שמבטא את הרצון הגדול שהוליד אותם, הפרטים תופסים את כל המקום ומאיימים לבלוע את הראש. ובדוגמא שלנו הזוג כל כך עסוק בפרטי ההכנות לחתונה ומרוב שקיעה בהכנות עלול לריב על פרטים טכניים ולשכוח את העיקר, החתונה השמחה שמתקרבת והפיכתם לזוג.
וכמו בדוגמא כך בנויה לה השנה כולה. לכל הימים הרבים והמגוונים החולפים במשך השנה יש "ראש"-רצון עליון שימים אלו צריכים לבטא. כשם שיכול להיווצר מצב של חולי בו יש נתק בין הרצון לבין מערכות הגוף הפיזיות כך גם במימד הזמן של השנה יכול להיווצר חולי וניתוק בין הראש-הרצון העליון ביצירת ימים אלו לבין הימים עצמם. יום שאינו מחובר לרצון הפנימי שבשבילו הוא נוצר הינו יום חולה ולעומתו יום שקשור לרצון הגרם ליצירתו הוא יום בריא. תפקידו של היהודי הוא להפוך את השנה למחוברת לראש שלה ובכך להבריא אותה.
בפנימיות התורה מוסבר שכל יום בתפילת השחר חוזרים בחזרה לרצון הקיים בראש השנה ובכך מקשרים בין הראש-הרצון בבריאת השנה לבין הגוף-שאר ימי השנה.
בקביעה זו רואים שהתורה מתייחסת לכל יהודי כמטפל המבריא את ימי השנה ומרפא אותה מניתוקה מהראש ע"י התפילה.
הסבר זה עוזר לנו להבין את התמיהה שבה פתחנו. ראש השנה מצוין דווקא ביום השישי לבריאת העולם-יום בריאת האדם, משום שכל עוד אין אדם המקשר בין הבריאה לבוראה סיבת הבריאה עוד לא התממשה. כאשר נברא האדם שהוא הגורם לרצון לבריאת העולם כולו, אפשר לציין את הראש של השנה כולה.
שנזכה לשנה טובה ומתוקה, שנה שתבטא בכל ימיה הרבים את הראש שלה..
עפ"י מאמר "שוש אשיש", ליקוטי תורהפרשת "ניצבים" לאדמו"ר הזקן.
להרחבת הקשר בין הרצון למערכות הגוף ולחולי הנוצר בניתוק בינהם, עיין ב"24 פרקים בהומאופטיה", עמ´ 13 . יוסף רוס.
