שפת הסימפטומים בהומיאופתיה – מהרהוריה של רופאה והומאופתית / ד"ר עידית ביאלה

העבודה המקבילה כהומיאופתית וכרופאת משפחה, פעם עם הכובע הזה ופעם עם הכובע הזה מעוררת רגשות מעורבים של עניין, פליאה, סקרנות ולא פעם מבוכה אל מול האבסורד. ללא ספק ישנם נושאים רבים שניתן לדבר עליהם ולהציג את השוני, בפרט במהלך השיחה בין המטפל למטופל, ובמשמעות שמקבלות התלונות השונות. הייתי רוצה לשתף בנושא אחד מעניין ומרתק.

אחד מהדברים המיוחדים בהומיאופתיה, שאומנם קיים בשיטות ריפוי אחרות, אך על פי מיטב ידיעתי לא באותו האופן המוחלט כמו בהומיאופתיה, הוא ההתייחסות הרצינית לכל תלונה של המטופל כמות שהיא ללא צורך בהסבר פסיכולוגי, ביולוגי או אחר. אומנם, עבודתו של ההומיאופת, פרט לאיסוף מדויק של המידע המתקבל מהמטופל, כוללת גם סידור הגיוני (בעזרת מעגל האיכויות) וניסיון להבין את מהלך הדברים ואת הקשר בין התלונות, אך בסופו של דבר כמעט כל סימפטום שהטופל מדווח עליו יכול לקבל את מלוא ההתייחסות הרצינית ולהימצא בספרים כמפתח למציאת הרמדי (הארוכה ההומיאופתית) המתאימה.

תלונות על תחושות גופניות כאלה ואחרות שאין להן הסבר רפואי הם מצב שכיח ביותר אצל מטופלים בכל הגילאים ומכל שכבות האוכלוסייה; ואציג להלן שתי דוגמאות מיני רבות:

 "ד"ר כואב לי כאן", המטופל מצביע על כתפו הימנית, הכתף שנבדקה אין ספור פעמים זה מכבר על ידי רופאים בעלי התמחויות שונות, עברה בדיקות הדמיה שונות כולל רנטגן ובדיקת על שמע שלא הראו שום עדות לבעיה מבנית אורגנית, אותה כתף שהמשיכה לכאוב חרף ניסיונות להשתקת הכאב על ידי תרופות נוגדות דלקת ומשככות כאבים כאלה ואחרות.

"ד"ר אני מרגיש שהרגליים נפוחות", הסתכלות מהירה וגם בדיקה מדוקדקת אינן מגלות שום ממצא שעוזר למצוא הסבר להרגשה ולהתמקד באבחנה רפואית כזו או אחרת, גם בדיקות דם ספציפיות או נרחבות אינן מעידות על שום בעיה.

הגוף מדבר, ולנו יש את האפשרות להקשיב לו. כוח החיות מאותת לנו בדרכו המדויקת והמסורה יום וליל על מה שאנחנו יכולים וגם על מה שאיננו יכולים לראות. כמה טוב ונפלא הוא שאפשר לקחת את כל האיתותים המיוחדים והייחודיים לכל אדם ולהתייחס אליהם ברצינות.

על פי הפילוסופיה של ההומיאופתיה האיתותים הללו אינם מעידים בהכרח על בעיה כלשהי שטרם נמצא המכשיר, שיכול לזהות אותה באיבר כזה או אחר, הם גם אינם עדות לכך שהמטופל בדיכאון, מחפש דרך לקבל תשומת לב או חלילה מחפש דרך לקבל תשלום מביטוח לאומי, הם גם אינם מראים על הפרעה במערכת החישה או תפיסת החישה אצל אותו האדם. אילו איתותיו המדויקים של כוח החיות.

על פי הפילוסופיה של ההומיאופתיה ניתן לחלק את מהות האדם לחמש רמות: רצון, הבנה, נוזלים, איברים פנימיים ואיברים חיצוניים. בכל אחת מהרמות הללו ניתן לאפיין את הסימפטומים כקשורים לאחת מארבע איכויות (או שילוב ביניהם): אש, אוויר, מים או אדמה. על מנת להבין מה כוח החיות רוצה לומר לנו בשפת הסימפטומים והסימנים, אנחנו מתחשבים בכל מה שהאדם מספר, בכל מה שעינינו רואות, אוזנינו שומעות, אפינו מריח וידינו ממששות. כל אלה מצביעים על אותה הנקודה על מעגל האיכויות בה האדם נמצא. אין פרט מיותר, אין פרט לא שייך ואין צורך לשכנע את המטופל כי עליו ללמוד לחיות עם הסבל.

הבנה פשוטה, כנה ונטולת שיפוטיות הייתה לסמואל האנמאן ולממשיכיו שתעדו כל תלונה, כל סימפטום, כל סימן מיוחד שדווח על ידי משתתפי ה-proving שערכו, לרבות חלומות והזיות.

לטיפול הומיאופתי מוצלח דרושה התייחסות נטולת שיפוטיות – כל מה שהמטופל מספר הוא מידע שנחוץ על מנת לעזור לו. לטיפול הומאופתי מוצלח נחוצה גם אמונה. אמונה בכך שכוח החיות מאותת לנו אותות מדויקים ואמונה בכך שנוכל למצוא הגיון וסדר בכל המידע הרב או המועט שאנחנו מקבלים מהמטופל, שיוביל אותנו לרמדי המתאימה שתוכל לשפר את מצב בריאותו. הידע בהומיאופתיה אינו מבוסס על אמונה, אלא על מידע מדויק ומפורט שנאסף בקפדנות על ידי הומיאופתים הנאמנים למלאכתם.

לאחר דברים אלה, נותר להוסיף ולהדגיש שהסימפטומים, למרות הסבל המתלווה אליהם, הם מתנה נפלאה שהאדם קיבל מבורא עולם. מתנה נפלאה שיכולה לאותת על הכיוון החולני, אליו הכוח העוין לחיים מכוון את האדם, שנים ארוכות לפני שישנה עדות גופנית ממשית לפגיעה באברי הגוף השונים. בעזרת הקשבה לשפת הסימפטומים, ומצד המטופל רישום מדויק של התחושות השונות תוך תיאור מדוקדק של אופיין, תזמונן והנסיבות, בהן הן מופיעות, שיטת הטיפול ההומיאופתית מאפשרת ריפוי של ההווה והעתיד מהיות האדם צעיר וכוחו במותניו ובשנים הבאות עליו לטובה.