תתחדש! / אליאב אלקים
חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה למנין שהתורה מונה כמו שכתוב: "החודש הזה לכם ראש חודשים ראשון הוא לכם לחודשי השנה". (שמות י"ב, ב').
מפורסם שרש"י ראשון על התורה שואל מדוע פתחה התורה ב"בראשית"? הרי אם התורה היא ספר מצוות, היה לה לפתוח ב"חודש הזה לכם" שהיא המצווה הראשונה שניצטווינו בה כעם?
והאמת שיש קשר בין הדברים. בין אדם הראשון ליציאת מצרים. אדם הראשון לפני החטא ייצג את הצורה האמיתית והנכונה של האדם. לאחר החטא ובמשך הדורות הלכה והידרדרה צורת האדם המקורית, ולאחר שיעבוד מצרים, שהיה כור היתוך לזיכוך וטיהור נשמת כלל ישראל, הם הגיעו למעמד הר סיני בו נשלמה צורת האדם השלם.
כמו שידוע ששעבוד מצרים משול ל"הריון" של עם ישראל (שכתוב "גוי מקרב גוי"- שישראל היו "בלועים" בתוך מצרים), ויציאת מצרים ללידתו, חודש ניסן אם כן הוא חודש שטמון בו כוח ההתחדשות לדורות. זמן המסוגל להתהפכות לטובה ע"י התחלה חדשה.
עד קבלת התורה (ימי ספירת העומר למעשה) הלך ונבנה לו הבניין הרוחני הזה של ישראל להגיע לשלמות, למוכנות, למדרגת אדם הראשון לפני החטא כדי לזכות אליה. יוצא איפה שהיה שייך מושג של "יהודי", של "ישראל" עוד לפני שהתחייבו במצוות. בורא עולם כביכול "הכשיר" את גופם ונשמתם וזיקק וטיהר אותם עד שהיו ראויים מספיק לברית בינו לבינם.
ורק עזבנו את פורים- הגמרא במגילה (י"ב ע"א) שואלת מפני מה נתחייבו שונאיהם של ישראל באותו הדור (של מרדכי ואסתר) כלייה? והגמ' עונה- מפני שנהנו מסעודתו של אותו רשע. ובמדרש ישנן 2 שיטות בהבנה הזו- שיטה אחת אומרת שסעודת אחשוורוש היתה כולה חטא- נעשתה באיסור. שיטה שניה סוברת שהכל היה כשר ולא היתה בסעודה שום עברה- כמו שנאמר במגילה "והשתיה כדת אין אונס", "כרצון איש ואיש" וכו'- הכוונה שלא כפו על אף אחד מה לאכול ולשתות אלא כל אחד לפי רצונו- והיו שם הבדצי"ם הכי מהודרים.
אם הדברים כך (כשיטה השניה) על מה הם נתחייבו כלייה? האם עצם ההליכה למשתה היא סיבה לכלות אותם חלילה?
אז חייבים לומר שישנה איזושהיא מהות יהודית שיצאנו איתה ממצרים שפעולה כמו להנות מסעודת אחשוורוש סותרת אותה ברמה כזו עד לחיוב כליה ממש- אפילו אם לא מדובר בכך שעברו עבירה כלשהיא. כל הנושא של "חטא" התחדש רק לאחר מתן תורה, אך היהודי במהותו, ה"חומר" ממנו הוא נוצר, היה קיים כבר לפני.
המציאות הזו שהוכשרו אליה אבותינו והמשיכו אותה אלינו ועד לסוף כל הדורות- היא מציאות של אפשרות להיות בהתקשרות לבורא עולם. "אדם" הוא לא עוד יצור חי עם תכונות משוכללות, הוא בריה בפני עצמה שיש לה את היכולת להכיר ולהתקשר עם הקב"ה. אז אותו "זיכוך" במצרים הגיע על מנת שתוכל להתקיים האפשרות הזו, שתהיה בעצם "התאמה" לבורא.
אז אם כל שאר השנה אנו "סוחבים" ומעמיסים על עצמנו עוד ועוד דברים שמגבירים את קושי השעבוד שלנו, שמפריעים/מעכבים אותנו מלהתקשר לבורא- חודש ניסן ופסח זהו הזמן שבו אנו נולדים מחדש- בבחינה של הכשרה לקבל קדושה ורוחניות.
כשיש שנה מעוברת (2 אדרים) חוגגים את הפורים באדר שני. ולמה לא בראשון? הרי זריזים מקדימים למצוות? הגמ' אומרת כדי להסמיך את גאולת פורים לגאולת פסח. וישנו כלל שכשמוצאים שני מועדים הקשורים זה בזה (כמו פסח ראשון ואחרון, או סוכות וכן בין ראש השנה ליום הכיפורים), אז הימים שבנתיים נתפסים בבחינתם ומהותם. ומאחר שהשמיעונו חז"ל שיש קשר בין 2 הגאולות, ממילא נתפסים כל הימים הללו כמעין "חול המועד" של גאולות וישועות.
מתוך שיחות הרב פינקוס זצ"ל על פסח ושבועות.
