העיקר הכוונה / תמר אשל

ישנן שתי אמרות שגורות שתמיד יצרו בי חלחלה כששמעתי אותן. אחת : "הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות", השנייה: "לכל אדם יש תחליף".

כשהגעתי להומאופטיה הבנתי שכאן אין מקום לאותן אמרות. כאן לכל אדם יש משמעות והעיקר הכוונות…

בהומאופטיה מתייחסים לא רק לתוצאות אלא לסיבות שעומדות מאחוריהן.

התוצאות הן התופעות שנגלות לנו בעינינו או בחמשת חושינו, הסיבות נמצאות בחלק הסמוי מן העין והחושים. אם אנו רואים פריחה על גבי העור אנו מבינים שהיא תוצאה של תהליך פנימי ולא תופעה מקומית וחיצונית בלבד. תפקיד ההומאופט להגיע לסיבה, לשורש.

באותה מידה, כאשר שני תלמידים קיבלו 70 במבחן, אחד למד הרבה והשקיע והשני לא למד כלל ו"חיפף"- ישנו הבדל בין השניים, הבדל בכוונות. לעומת זאת יכולים להיות שני תלמידים שהשקיעו באותה מידה והתוצאות יהיו שונות..

התחושה של כל אחד מהם בעקבות הציון יכולה להיות שונה. ייתכן שהראשון ישמח על ציונו והשני יצטער שלא קיבל 100. התחושות של אחרי והכוונות שלפני הן החלק "הנסתר". הגלוי הוא הציון הסופי.

מיהו הבריא? לאן היינו שואפים? "איזהו עשיר? השמח בחלקו!"

אדם בריא שמח על מה שיש לו, רוצה להשיג מה שבתחום השגתו ובהתאם לכישוריו, ומשיג זאת.

אדם שיצא מאיזון לא שמח בחלקו, תמיד רוצה להשיג משהו אחר, משהו שאין לו ויש לאחר. (הדשא של השכן ירוק יותר…). בעלת השיער המתולתל רוצה להיות בעלת שיער חלק, העני רוצה להיות מיליונר, המיליונר רוצה להיות מיליארדר וכו´ וכו´.

הרבנית ימימה מזרחי אומרת שאדם מאושר הוא אדם "שמאשרים אותו, נותנים לו אישור". לפי ההומאופטיה אדם צריך לאשר את עצמו, להרגיש מאושר מבפנים ולא מבחוץ. יש מי שמשיג את האישור (והאושר) מדברים חיצוניים. להרגיש מאושר זה להרגיש שיש משמעות לקיומי- אני קיים. אחת יוצאת ל"שופינג" ומרגישה מאושרת- יש לה חפצים או בגדים חדשים, "אני קונה משמע אני קיימת". יש מי שמהמר , ההתרגשות שלפני "הפלת הפור" נותנת לו תחושת קיום. יש מי שאכילה נותנת לו משמעות, יש מי שסמים.

המשותף לכולם- המרכיב ההתמכרותי. למה הם מתמכרים? לא לאוכל/לסמים/ להימורים עצמם אלא לתחושת הקיום שמלווה את העיסוק בהם- האישור לקיום שהם חווים באמצעותם. האישור הוא חיצוני. בלי הסם הוא לא מרגיש, הוא לא קיים.

כל עוד האדם משיג את האושר שלו מבחוץ הוא יהיה ברדיפה מתמדת והמינונים ילכו ויגברו.

אדם שאין לו תחושת קיום נמצא בחושך. הוא חשוך, הנשמה שלו נמצאת תחת מסך של עלטה. ככל שימשיך "להדליק" את עצמו באמצעים מלאכותיים – האש הפנימית תלך ותדעך.

תפקיד ההומאופטיה לתת לאדם את הכלים הרוחניים כך שיוכל להבעיר את נשמתו מבפנים, כך שהנר שלו יידלק ויאיר לעצמו ולאחרים. ככל שהנשמה דולקת מבפנים האדם יהיה מאושר, הוא ירגיש את תכלית קיומו וברמה גבוהה הוא אף יהיה "מואר" – אורו יקרין על הסביבה. (אומרים שרבי שמעון בר יוחאי זצ"ל לפני שעבר מן העולם היה בשיא הרוחניות שלו והיה כולו אש).

כדי שניתן יהיה לתת טיפול הומאופטי צריך לראות נקודה של אור. גם אם רוב רובו של האדם בחושך, ההומאופט צריך לראות את הנקודה הקטנה של האור, של התקווה, של הידיעה שחייו הם לא לשווא – שיש לו תכלית ומטרה ואין לו תחליף!

לפי ההומאופטיה לכל אדם יש תפקיד אישי ומיוחד שניתן רק לו ובשבילו הגיע לעולם ואף אחד לא יוכל למלא את התפקיד הזה במקומו. נכון, כשמסתכלים בעולם החיצוני יכולה להיות מזכירה אחת במשרד ולאחריה מזכירה אחרת "תחליף אותה". אך למרות שהעבודה הטכנית היא זהה, כל אחת מהן תרמה מעצמה משהו אחר, כל אחת גם קיבלה לעצמה משהו אחר. אדם שהתגרש או חלילה התאלמן ונשא אישה חדשה – האישה החדשה איננה "ממלאת מקום" של הקודמת. הקודמת סיימה את תפקידה והחדשה ממלאת תפקיד חדש שמיועד רק לה.

בחוץ, בתוצאה, רואים את הפרטים הטכניים. שתי המזכירות קובעות פגישות, שתי הנשים מטפלות בילדים (או בבעל). אך בפנים, בכוונה, יש את השוני, יש את הייחודיות.

כך גם בטיפול הומאופטי. בחוץ, בתוצאה, רואים כמה ילדים שכולם מוגדרים ברפואה הקונבנציונלית כחולים באיזשהו שם של מחלה.

נותנים ל"מחלה" זהות במקום לילד… את הילד שמים בצד ועכשיו מטפלים "במחלה" שתקפה אותו.

בהומאופטיה מטפלים בילד. ולכל ילד ישנו טיפול אישי מיוחד שמתאים רק לו, כמו חליפה שנגזרת למידותיו. ואיך אנו יודעים מהו אותו הטיפול, איזה רמדי הוא צריך? לפי הכוונות! לפי המארג העדין של תכונותיו, רגשותיו, כוונותיו, חלומותיו, קשייו, אהבותיו. ממארג זה אנו "תופרים לו את החליפה". לוקחים בחשבון גם את התוצאות והתופעות הגופניות שמהוות את החלק החיצוני של התמונה, אולי את צבע האריג. ואז ילד ש"עשוי ממשי" יקבל חליפת משי, ילד ש"עשוי מכותנה" יקבל חליפת כותנה וילד ש"עשוי מפשתן" הפשתן ישמש לחליפתו וכך הלאה…

גם את השינויים בעקבות הטיפול ההומאופטי רואים קודם כל בכוונות. תמיד הוא רצה להיות מקום ראשון, הגיע תמיד למקום שני והיה תמיד מאוכזב. עכשיו הוא ממשיך להגיע למקום שני (התוצאות בינתיים לא השתנו) אך טוב לו, הוא מרגיש את ההישג ואת המשמעות במקום שלו.

בהמשך- רואים שינויים גם בתוצאות- כל מקרה לגופו.

השינויים עקב טיפול הומאופטי מתרחשים אצל האדם בחלק הפנימי, הרוחני, שלו. בחלק הסמוי מן העין.

אך עם הזמן רואים את השינויים גם בגלוי. כאשר הכוונות משתנות עם הזמן ישתנו גם התוצאות. יש משמעות לכוונה- הכוונה היא ה"פרוג´קטור" שמאיר את הדרך.

אחד הסעיפים הראשונים שכתובים ב"אורגנון" ,שהוא ספר החוקים של ההומאופטיה, אומר שלהומאופט חייבת להיות קודם כל "תחושת שליחות". צריכה להיות לו כוונה טובה ורצון להיטיב עם מטופליו. כאשר הכוונה הטובה (יחד עם מקצועיות כמובן) נפגשת עם נקודת האור של המטופל- זהו הבסיס החיובי שיאיר את הדרך גם להומאופט- למצוא את הרמדי המתאימה, וגם למטופל- לחזור בנתיב האור למקום הבריאות ולהסיר את מסך העלטה מנשמתו.

כותבת המאמר: תמר אשל, הומיאופטית

הומאופטיה - הדרך לבריאות השלמה / תמר אשל

הומאופטיה מהווה דרך לאיזון האדם וחזרתו לנקודת הבריאות השלמה וההרמונית. עפ"י ההומאופטיה ,הבריאות נמצאת בתוך כל אחד ואחד מאיתנו. אצל...

facebook - אופיום של ההמונים? / תמר אשל

בריאות פרטית ובריאות חברתית כולנו מכירים את הרשת החברתית פייסבוק שחצי מיליארד איש כבר רשומים אליה.  פייסבוק היא כוח שהולך ומתחזק, הולך...

נטיה וסטיה / אליאב אלקיים

אם מתבוננים על אורח חייו של האדם, לכל אחד ואחד ישנה נטייה מסוימת שאפשר שתגיע למציאות של חולי או בריאות....

הומאופטיה וחינוך ילדים / מיכל גואלמן

העיקרון שברצוני להתבונן בו הוא עקרון הכלום, החוסר. מה נותן לאדם המצב של שום דבר? מדוע ה´ ברא את האדם...
בנייה וקידום אתרים בנייה וקידום אתרים
on_sent_ok:ga('send', 'event', 'השארת פרטים', 'שליחה');