כל אחד והמתנה שלו / תמר אשל
אנו הרבה פעמים תוהים – מדוע לילדנו תכונות מסוימות ואין בו תכונות אחרות. אנו משווים באופן גלוי או בנסתרות ליבנו – בינו לבין חברו, בינו לבין אחיו, בינו ובינינו. עפ"י השקפת ההומאופטיה לכל אדם , ומכאן לכל ילד, ישנה מטרה נעלה לשמה הגיע לעולם.
ההומאופטיה, כך הרבה נוטים לחשוב, היא אוסף של תמציות לטיפול בסימפטומים שאנו סובלים מהם. לא כך הדבר.
ההומאופטיה למעשה מבוססת על פילוסופיה והשקפת עולם מעמיקה לפיה כל עוד האדם צועד בדרך להגשמת מטרתו הנעלה בעולם, כל עוד הוא חי בהרמוניה עם הטבע האישי שלו ועושה בעולם עפ"י אהבתו הפנימית המתוקנת הוא שמח ובריא.
כל אדם נולד עם "אוסף של מתנות", עם אוסף של תכונות ונטיות טבעיות שמקנות לו את האפשרות לצעוד ולחיות בדרך להגשמת מטרתו האינדיבידואלית, התפקיד האישי שלו בעולם. כל אדם הוא יחיד ומיוחד, כל אחד הוא "בורג" חשוב במערכת המורכבת של הטבע.
לכן, אוסף המתנות של כל אחד מאיתנו הוא אחר. ומבחינים בכך כבר בילדות. לילד אחד יש הבנה מעמיקה של המתמטיקה ותורת המספרים. לאחר – יכולת ניתוח מצבים מדהימה, לשלישי ראייה מרחבית, לרביעי כישרון ציור, לחמישי כושר ביטוי מילולי, לשישי חוש הומור מפותח, לשביעי אמפתיה ויכולת רגשית גבוהה, לשמיני אנרגיות רבות לפעילות גופנית, לתשיעי אומץ, לעשירי זהירות וכן הלאה…
כמובן שמדובר ב"אוסף" ולא במתנה בודדת כך שלכל ילד מצבור של תכונות שלכולן יחדיו ישנו חלק בעיצוב אישיותו. הן הפוטנציאל שלו – הן נותנות לו את הכלים שבאמצעותם יוכל להגיע למטרתו.
היות שלכל ילד ואדם תפקיד שונה ומיוחד במערכת, אין שום טעם בעריכת השוואות בינו ובין אחרים, בין אם קרובים ובין אם רחוקים. אל לנו לחשוב ולהתאונן מדוע קיבל מתנה זו ולא אחרת. אנו אמנם ההורים, אצלנו הילדים מופקדים, אך לא אנו בוחרים להם את התפקידים…
לעיתים, אנו רואים בילדינו "חסרונות" אך לא יודעים כי מה שנתפש אצלנו כחיסרון הוא הרבה פעמים דווקא יתרון… וגם אם "חסרה" לו מתנה שהיינו רוצים שתהיה לו, יש לו מתנה אחרת שהרבה יותר חשובה בשבילו.
ואין הכוונה רק שאנו צריכים "לקבל אותו כפי שהוא", אלא יותר מזה, אנו צריכים לקבל אותו כפי שהוא (ולא לנסות לשנות אותו כי כאמור לא זו מטרתנו ואין זה ביכולתנו) ויחד עם זאת להבין שהוא נברא בצורה מושלמת להגשמת ייעודו. יש לו כל מה שהוא צריך בתוכו. לא חסר לו כלום!
ואולם האדם, ובמקרה זה הילד, הינו בעל בחירה חופשית. הוא איננו פועל בעולם כ"רובוט". הוא יכול להחליט על הכיוון אליו הוא הולך ועל האופן שבו הוא משתמש במתנותיו.
כאשר האהבה שלו מתוקנת, בדרך כלל הרצון הפנימי שלו יוביל אותו לדרך הנכונה שיועדה לו.
כאשר ישנו קלקול פנימי ברמה הרוחנית, ברמה של האהבה, הכיוון ישתנה – הקלקול יתבטא בבחירות שלו שיובילו אותו בדרך לא לו.
יש להדגיש שהקלקול ברמה הרוחנית יכול להיווצר לאו דווקא בחייו של הילד. כל ילד הוא המשך של ההורים שלו ומהווה חוליה אחת בשרשרת האינסופית של האנושות. קלקול אצל "המולידים" עובר לצאצאיהם כך שילד לעיתים צריך לתקן בחירות לא נכונות של הוריו, סביו וכך הלאה…
עפ"י השקפת ההומאופטיה אצל כל אדם מטבע בריאתו קיים מנגנון שנקרא "כוח חיות" . פעולתו של כוח החיות היא שמירה, פיקוח והכוונה של האדם. זה המנגנון שבודק האם האדם צועד בכיוון הנכון להגשמת מטרתו הנעלה. כאשר ישנה סטייה מהדרך הנכונה הוא מפעיל את "הנורית האדומה". הנורית האדומה היא הסימפטומים שאותו אדם מתחיל לסבול מהם. הם אלו שבדרך כלל אנו רוצים להעלים בכל דרך אפשרית…
כדי להמחיש זאת אשתמש בדוגמא : ילד מסוים קיבל "מתנה" – יכולת ביטוי מילולי גבוהה ויכולת ראייה והבנת רגשות הזולת. נניח שמטרתו בעולם לייצג את רגשותיהם של אנשים, לתת להם ביטוי מילולי ובכך לסייע להם (ישנן הרבה דרכים פרקטיות לעשות זאת ולא מדובר דווקא על מקצוע מסויים שיועד לו). נניח שאהבתו הפנימית של אותו ילד התקלקלה , ויכולות להיות לכך כל מיני סיבות. במקרה כזה הוא יבחר להשתמש במתנה שלו בדרך קלוקלת – הוא יפגע באנשים תוך כדי רמיסת רגשותיהם. יכולת ראיית רגשות הזולת יחד עם כושר ביטוי גבוה יאפשרו לו לגעת בצורה הכואבת ביותר במקומות הרגישים ביותר אצל זולתו. אם ימשיך להשתמש כך במתנתו הוא עלול לפגוע באופן ישיר בזולתו ובאופן עקיף בעצמו (למשל- נידוי מצד החברים, הענשה וכו´). במקרה זה כוח החיות שלו ייצור לו סבל מסויים בצורת סימפטומים אנלוגיים לקלקול. למשל – כאבי גרון שמוחמרים בזמן שמדבר. כוח החיות שלו מונע ממנו להמשיך להשתמש במתנתו בצורה הרסנית ומנסה להביא לתודעה שמשהו "לא תקין". כאב הגרון במקרה זה הוא "הנורית האדומה". ומה הנטייה לעשות כשהילד מתחיל לסבול? לתת לו משהו כדי להעלים את הכאב…
אך כוח החיות לא ישקוט על שמריו. אם לא מתייחסים לנורית האדומה או מכבים אותה הוא יפעיל את ה"אזעקה". הסימפטומים שאותו ילד יסבול מהם ילכו ויחריפו בעוצמתם וילכו ויתגברו בחומרתם. ככל שהדיכוי (העלמת הסימפטומים בדרך חיצונית וגם אם מדובר ב"משהו טבעי") יתגבר, כך הסימפטומים שמופיעים לכתחילה באיברי גוף חיצוניים יותר ילכו ויופיעו באיברי גוף פנימיים יותר וחיוניים יותר. ככל שהדיכוי של מצבים אקוטיים (בהם ישנה התחלה של תהליך חולי, עלייה לשיא וסוף ) ילך ויימשך כך הילד יסבול מתופעות כרוניות (בהן ישנה התחלה אך אין סוף ידוע).
בטיפול הומאופטי שנעשה עפ"י הדרך שהתווה הוגה ההומאופטיה, ד"ר סמואל האנמאן, ההומאופט יתייחס לקלקול הפנימי של האהבה של אותו ילד ולפיו יתאים לו את הרמדי ההומאופטית שתינתן לו באופן חד פעמי. תפקידה של הרמדי ההומאופטית לפעול ברמה הרוחנית, לתקן ברמה של האהבה שנתקלקלה, לפעול יחד עם כוח החיות ולהחזיר את האדם או הילד למסלול הנכון עפ"י ייעודו.
כאשר כוח החיות מזהה שהכיוון השתנה, שהאהבה תקינה, הוא יכבה את האזעקה ואת הנורית האדומה כך שגם הסימפטומים החיצוניים ייעלמו בהדרגה.
אם נשתמש בדוגמאות קצת פחות חריפות – ילד שקיבל מתנה של שלוות נפש ורגיעה – בשימוש לא נכון יכול להגיע לעצלנות. ילד שניחן בהישגיות גבוהה יכול להגיע לתחרותיות גדולה מדי עם האחר, ילד שניחן באומץ לב יוכל לסכן את עצמו אם יפריז. ילד זהיר יוכל להגיע לפחדנות יתר ובכך למנוע מעצמו התקדמות. ילד רגיש – הרגישות יכולה להגיע לכך שיסגור את עצמו לרשמים חיצוניים או מפני אנשים. ילד בעל יכולת רוחנית גבוהה עלול להגיע לידי ניתוק מהמציאות ולשקוע בעולם של דמיון. ילד בעל כושר התמדה ועקביות יוכל להגיע לעקשנות וחוסר גמישות. ילד סתגלן יכול להגיע לוותרנות יתר וחוסר יציבות והתמדה. וכן הלאה…
טיפול הומאופטי נחוץ ויוכל לסייע כאשר הילד עצמו או אלו שבאים עמו במגע סובלים. כאשר מעורב סבל יש מקום לאפשר לילד קבלת מידע אנרגטי בצורה של רמדי הומאופטית. הטיפול ההומאופטי ייתן לו את הכלים באמצעותם יוכל להגיע למצב מאוזן ולהשתמש במתנותיו ובתכונותיו בדרך מועילה לו ולסביבתו.
ההומאופטיה איננה לוקחת ילד פעיל ודברן והופכת אותו לילד סביל ושקט. היא אינה לוקחת ילד שמנמן מטבעו והופכת אותו לרזה וגם לא לוקחת ילד נמוך מטבעו והופכת אותו לגבוה. כמותנו ההורים, הטיפול ההומאופטי לא בא לשנות תפקידים. הוא בא לסייע לאדם לממש את הפוטנציאל הטמון בו, לתת לאדם את האפשרות להשתמש במתנות היפות שקיבל בדרך להגשמת מטרתו וייעודו הייחודיים בעולם. כאשר אדם פועל בהתאם לטבעו ומטרתו – אין דבר העומד בפני רצונו והשמחה והבריאות קורנים ממנו.
נכתב ע"י: תמר אשל, הומאופטית
