על הקשר בין הומיאופטיה לטלוויזיה (או העדרה) / תמר אשל

לכל דבר ישנה סיבה, לכל דבר תכלית. זהו הבסיס להבנה של ההומאופטיה. לכל אדם ישנה סיבה- יש לו תכלית בעולם, לכל רעיון שיורד לעולם ישנה תכלית, כל המצאה באה מסיבה מסוימת, או לעתים מחולשה מסוימת… הקידמה בעולם הגיעה, בין היתר, כתוצאה מצורך של האדם להתייעל, לחסוך בזמן. זמן הוא אחד המשאבים היקרים לנו היות שאנו יודעים כי הוא קצוב- לפחות בכל הקשור לחיים בעולם הזה.

המצאנו את כלי התחבורה כדי להגיע ליעדינו במהירות המרבית.

המצאנו את התאורה המלאכותית כדי להגדיל את שעות הפעילות ו"להרוויח עוד זמן",

המצאנו כל מיני מכונות משוכללות ומחשבים בכדי שיעשו ב"לחיצת כפתור" ובמהירות רבה עבודות שלנו היה לוקח זמן רב להשלימן.

כל ההמצאות והחידושים הללו לא רק חסכו לנו זמן וייעלו את עבודותינו אלא גם הגדילו את אפשרות התקשורת והעברת המידע בעולם. היום, אם קורה מקרה מעניין כמו- התמוטטות של זמר רוק בינלאומי או רעידת אדמה מס´ 5 בסולם ריכטר- כל העולם יודע על כך במהירות של דקות.

כיום, בעידן האינטרנט- אדם ממדינה בקצה אחד של העולם יכול להתחבר עם אדם מהקצה השני בקלי קלות. עד לא מזמן הטלוויזיה עשתה את עבודת התקשורת הבינלאומית, כיום האינטרנט לוקח את מקומה בצעדי ענק. הטלוויזיה נותרה כבעלת התפקיד הבידורי , אמצעי "להעביר את הזמן".

חסכנו כ"כ הרבה זמן בזכות ההמצאות שהמצאנו ועכשיו את הזמן שהצלחנו לחסוך ביגיעה רבה – אנו מבזבזים בשעות של צפייה או בהייה חסרת תועלת במסך הקטן… תגידו: "לכל דבר תכלית"- תכלית הטלוויזיה היא הורדת האדם מחשיבה עמוקה ועשייה בעולם לחשיבה פשטנית ופסיביות.

והנזק לילדינו על אחת כמה וכמה! אם הטלוויזיה הייתה קימת במתכונתה הנוכחית לפני מאה שנים ספק אם לאחים רייט היה זמן להמציא את המטוס הראשון…

כאשר הילדים שלנו צופים ומוצפים בכל מיני סרטים ותרחישים מדומים בטלוויזיה הם "מואכלים בכפית" במחשבות וברעיונות של אנשים אחרים. רעיונות שיש להם כבר מראה ודמות סופית. אין להם מקום לדמיון. כשהם קוראים ספר הילדים יכולים לדמיין את הכתוב בהתאם לעולמם הפנימי- בשעת הצפייה בטלוויזיה הדמיון הולך לישון… וגם היצירתיות. הכל ניתן להם מוכן- אין מקום ליצירתיות, לחשיבה והמצאה, לניסוי וטעייה. הטלוויזיה גוזלת בתאוותנות כל זמן פנוי שיש להם. ואין ממנה שובע. נדיר לראות ילד שהתחיל לצפות בטלוויזיה וסוגר כי "הספיק לו". בדרך כלל זהו מושא לויכוחים אינסופיים בין ההורה שלא מסוגל לראות את ילדו כך מתבזבז- לבין הילד שרוצה עוד ועוד ועוד…

מדוע אין שובע? מפני שהנשמה נשארת רעבה. אם נמשיל זאת לאכילה, כאשר הילד אוכל ממתק ורוצה עוד ועוד בלי סוף זה מפני שהגוף שלו לא קיבל מהממתק את אבות המזון והויטמינים להם הוא זקוק – הגוף נשאר רעב. כאשר הילד רוצה עוד ועוד טלוויזיה זה מפני שהנשמה שלו לא קיבלה הזנה רוחנית, רק סיפוק מיידי (כמו הממתק). הטלוויזיה לא בונה אצל הילדים שלנו כלום- רק הורסת.

ותשאלו- מה בין זה לבין הומאופטיה?

כשאדם מגיע לטיפול הומאופטי , על ההומאופט להבין ראשית כל מהו אורח חייו של אותו אדם ולבחון האם ישנם גורמים חיצוניים שמשפיעים על בריאותו. על ההומאופט קודם כל לסלק את הסיבות החיצוניות של החולי. הדרך לדעת שהתנהגות מסוימת מהווה גורם חיצוני לחולי היא כזו: אם אדם בריא יתנהג באותה דרך ויזיק בכך לעצמו- זוהי סיבה חיצונית שיש לסלק לפני כל מתן רמדי הומאופטית. כלומר- מה שיש לו פוטנציאל מזיק לבריא – על אחת כמה וכמה אותו הדבר יזיק לחולה.

למשל, אדם שניזון רק מאוכל מעובד, חסר חיות, חסר ויטמינים ומינרלים חיוניים. ונניח שהוא עושה זאת "מחוסר זמן" ולא משום שלא מסוגל לעכל מזון חי (זו כבר סוגיה אחרת). אם אדם בריא היה ניזון באותה צורה – בריאותו הייתה נפגעת. המסקנה היא- שקודם לטיפול הומאופטי יש להנחות את אותו אדם לשינוי התזונה שלו. אם רק התזונה הקלוקלת הייתה הסיבה לתחלואיו- שינוי התזונה יפתור את כל בעיותיו ולא יהיה צורך בטיפול הומאופטי כלל. אם שינוי התזונה לא שינה כלל או שיפר רק חלק מתלונותיו- מתן טיפול הומאופטי יהיה המשך ראוי ורצוי לטיפול בסיבות הפנימיות של החולי אצל אותו אדם.

דוגמא נוספת: אדם מתלונן על קשיים בנשימה, מבירור של ההומאופט עולה כי אותו אדם עובד במפעל לייצור כימיקלים. במקרה כזה- עד שאותו אדם לא ישנה את עבודתו אין טעם לתת לו טיפול הומאופטי.

בשפה ההומאופטית הסיבה החיצונית מהווה לפעמים "סיבה מתחזקת" 

(maintaining cause)

השוני בין סיבה חיצונית לסיבה מתחזקת הוא שהראשונה היא הסיבה הבלעדית לתלונות מסוימות (למשל- עצירות כתוצאה מאכילת מזון לבן) והשנייה היא לא בעצמה הסיבה לתלונות של האדם אך היא "מתחזקת אותן". אם לדוגמא: אותו אדם שעובד במפעל סבל בילדותו מקשיי נשימה ומאז עבודתו במפעל קשיי הנשימה חזרו והתגברו- אז השהייה בסביבת כימיקלים היא "סיבה מתחזקת" לחולי שלו.

אם לאדם יש נטייה לסבול מעצירות – התזונה המעובדת היא הסיבה המתחזקת לחולי שלו. 

כל עוד הסיבה החיצונית נשארת בעינה הטיפול ההומאופטי לא יוכל לשנות את התוצאות הישירות שלה.

מבחינת הסיבה המתחזקת- היות שהטיפול ההומאופטי מטפל בשורש הרוחני – או בנטייה לתופעה מסוימת, יתכן שעקב הטיפול ההומאופטי הסיבה המתחזקת תעלם מעצמה. אותו אדם כבר לא יימשך לעבודה בסביבה רעילה, השני כבר לא יחשוק במאכלים מעובדים ויימשך לטבעיים יותר.

הטלוויזיה היא לעיתים סיבה חיצונית ולעיתים מתחזקת. אם ניקח ילד בריא וניתן לו לצפות כל יום שלוש שעות בטלוויזיה- יתכן שבמוקדם או במאוחר ייגרם לו נזק ברמה הנפשית והפיזית כאחד. לכן, זוהי סיבה חיצונית שיש לטפל בה במידה והילד/אדם מגיע לטיפול ומספר על אורח חיים שכזה. כאן, במקרה האינדיבידואלי ועפ"י הנסיבות יחליט ההורה או האדם על הדרך שבה יצמצם או יפסיק הרגל זה.

אם לילד ישנה נטייה למשל לפסיביות או לקשיים בריכוז או לעצבנות – הטלוויזיה במקרה זה תהיה סיבה מתחזקת- תעצים ותשמר את הקשיים שבין כה אותו ילד סובל מהם. במקרה כזה הימנעות טוטלית מטלוויזיה היא רצויה בנוסף לטיפול הומאופטי המופנה לשורש הרוחני של התופעות.

וכל האמור לעיל מתייחס בהתאמה גם למשחקי מחשב מסוימים…

ואקנח בחוויה אישית (שהובילה לכתיבת המאמר) – אנו הוצאנו את הטלוויזיה מביתנו לפני כמעט חודש. הבנו שהטלוויזיה מהווה סיבה מתחזקת לקשיים שסבל מהם בננו הקטן. עשינו זאת במקביל למתן טיפול הומאופטי.

לשמחתנו, לא רק שהקשיים שסבל מהם הקטן נעלמו אלא שפתאום הילדים הגדולים יותר החלו לפתוח יותר ספרים, לשחק יותר במשחקי דמיון ולהמציא המצאות! בננו הגדול הכריז שהוא עומד להמציא מכונה שתסייע לעולם להפוך מים מלוכלכים למים נקיים. אין זה משנה אם ההמצאה תצליח או לא, הדרך, הלימוד והכוונה הם אלו שאישרו לנו שהחלטתנו הייתה במקומה.

כותבת המאמר: תמר אשל, הומאופטית

הקפה והאדם / ד"ר עידית ביאלה

על הקפה נאמרו דברים רבים ושונים. רבים טוענים כיום כי שתיית קפה מזיקה לבריאות, במיוחד כאשר נעשית בכמות מופרזת, ועדיין...

סבל האדם וטיפול הומאופטי / תמר איל

מתוך חוקי היסוד שמתווה השקפת העולם ההומאופטית, צמחה הפרקטיקה שבאמצעותה ניתן לעזור לאדם להחזיר את מאור הבריאות לחייו. מטרת הטיפול...

כמו הגלים / ציפי רמר

"וכמו הגלים אנחנו מתנפצים אל המזח אל החיים" ("לבכות לך" -אביב גפן)גלי הים הם נצחיים. תמיד היו. תמיד יהיו. אם...

העיקר הכוונה / תמר אשל

ישנן שתי אמרות שגורות שתמיד יצרו בי חלחלה כששמעתי אותן. אחת : "הדרך לגיהינום רצופה בכוונות טובות", השנייה: "לכל אדם...
בנייה וקידום אתרים בנייה וקידום אתרים
on_sent_ok:ga('send', 'event', 'השארת פרטים', 'שליחה');