facebook – אופיום של ההמונים? / תמר אשל

בריאות פרטית ובריאות חברתית

כולנו מכירים את הרשת החברתית פייסבוק שחצי מיליארד איש כבר רשומים אליה. 

פייסבוק היא כוח שהולך ומתחזק, הולך ומשתלט עד כדי כך שעוד מעט ניתן יהיה לומר "אם אין לך פייסבוק אתה לא קיים…"

בהומאופטיה אנו משתדלים להתבונן במציאות מנקודת ראייה אובייקטיבית. כאשר מגיע אדם לטיפול ההומאופט צריך להשתחרר מכל הדעות הקדומות שעשויות להיות לו לגבי אותו אדם ולהתבונן בו כפי שהוא, לבטל את העצמיות הסובייקטיבית שלו כהומאופט.

רק כך ההומאופט יוכל לראות את האמת. לראות מה התקלקל אצל המטופל ומכאן להגיע לרמדי המדוייקת שתוכל בעזרת השם לסייע לו.

ניתן להתבונן במצב הבריאות של אדם פרטי, של משפחה, של חברה, של אומה, של כלל האנושות.

כפי שיש מצב בריאות וקלקול הבריאות אצל אדם פרטי כך יש קלקול הבריאות לחברה.

כאשר אנו רוצים להבין את מצב הבריאות של חברה מסוימת אנו צריכים לקחת בחשבון תופעות שמשותפות לחלק גדול ואף למרבית החברים באותה חברה.

המצאות – מה הן מספרות

כל דבר שאדם ממציא בעולם בא כדי למלא איזשהו חוסר שההמצאה ממלאת.

אם מתבוננים במהלך ההיסטוריה, הרבה מההמצאות, בעיקר הטכנולוגיות, שהגיעו אליהן בעולם ושהפכו להיות בעלות משקל בחיים המודרניים יותר באו לפצות על חולשה רוחנית של החברה באותו תחום.

הדוגמא המתבקשת ביותר – המצאת המחשבון כפיצוי על הקושי של האדם לחשב במוחו חישובים חשבוניים. גם העלאת חומר לימוד על הכתב כאשר האדם נהייה מוגבל ביכולת שלו לזכור, ללמוד וללמד מתוך מידע שאגר בתוכו היא דוגמא לכך. אלו היו חולשות אינטלקטואליות- ירידה ביכולת השכלית.

לפי ההומאופטיה, במצב בריאות, האהבה היא הכוח המניע, מתחתיה נמצא השכל. האהבה מעבירה את מסריה לשכל דרך הרצון. השכל מעביר את הרעיונות לביצוע בגוף הגשמי.

כשיש לאדם אהבה מתוקנת אין מגבלות לשכל שלו – השכל ישרת את הרצון נאמנה. כאשר יש קלקול באהבה הפנימית – הקלקול מתבטא גם בשכל ובגוף הגשמי.

כלומר, כל עוד בני האדם למדו מתוך אהבתם לדבר, הם לא היו זקוקים לספרים. כל עוד הם חישבו חשבונות כאמצעי לביצוע מטרה גבוהה יותר שמשרתת את קיומם – לא נזקקו למחשבונים. השכל לא יכול לתפקד כראוי ללא האהבה.

התפתחות התקשורת והקשרים החברתיים

ועתה, נסקור בקצרה את התפתחות התקשורת, החל מהרדיו, טלויזיה, אינטרנט ועד לפייסבוק במתכונתו הנוכחית.

יש הבדל משמעותי בין תקשורת של רדיו לתקשורת הקיימת כיום. ב"עידן" הרדיו והטלוויזיה הממסדית , הם שימשו את בעלי השלטון להעברת מסרים עפ”י רצונם. האדם הקטן היה פסיבי, מקבל אינפורמציה ושותק. עם הפרטת אמצעי התקשורת נכנסו עוד כל מיני גורמים בעלי כוח וממון שיכלו להעביר מסרים, שלא היו תמיד נטולי אינטרסים אישיים, לציבור.

עם הזמן האדם הקטן קיבל מעט כוח – כוח הצפייה. אם החליט לצפות בתוכנית מסוימת הוא עזר להעלות לה את אחוזי הרייטינג ובכך להגביר את כוחה.

ככל שעבר הזמן ונוספו עוד תוכניות נסתבר שהאדם הקטן רוצה לראות "תוכניות ריאליטי"- תוכניות שמשקפות כביכול מצב מציאותי. נמאס לו מכל ה"לוקשים" שמכרו לו בסרטים בדיוניים, הוא רוצה את "הדבר האמיתי". בבסיס שלנו אנו תמיד רוצים את האמת, אך השקר לצערנו יודע להסוות את עצמו גם בתוכניות שלכאורה משקפות לנו אמת ומציאות. 

עלינו גם על זה. הבנו שגם הריאליטי הוא מפוברק, הוא אשלייה שקרית.

ואז הגיע האינטרנט והתמכרנו למידע זמין ומהיר – אמיתי – בכל עת שנחפוץ. זרקנו את האנציקלופדיות עבות הכרך ומלאות התכנים מהבית. השכל שלנו כבר לא מסוגל לקרוא ולהבין מידע של יותר מהעמוד שנכנס במסך מחשב. זנחנו את העומק לטובת הקלות והנוחיות. נהיינו רדודים יותר בשכלנו וגם בשאיפותינו, לא מחפשים להבין רעיונות לעומקם אלא רוצים לדעת את ה"קו התחתון", "הכותרות" מבלי להכנס פנימה. הכמות באה על חשבון האיכות. בזכות הרשת אנו יודעים מעט מאוד על הרבה מאוד דברים.

אבל זה לא הספיק לנו. המידע ברשת קר ולא מחובר לחיים היומיומיים שלנו. גם אם אנו בעצמנו הזנו ערכים ב"ויקיפדיה" – עדיין לא מילאנו לעצמנו את החוסר הפנימי האמיתי לאמת ואהבה למרות כל המידע… ואז הגיעה הרשת החברתית "פיייסבוק" שבאה "לגאול" אותנו מייסורי הריקנות. אנחנו הפכנו לשחקנים. אנחנו מייצרים את תוכניות הריאליטי בעצמנו, אף אחד חיצוני לא יכול עכשיו לעבוד עלינו.

אנו מייצרים לעצמנו את המציאות שטובה בעינינו. אנו ממציאים את עצמנו מחדש בצורה של תמונה מחמיאה (גם אם היא מלפני 20 שנה:-), אמרות מפולפלות, קישורים מרננים, חברים מזמנים ממש ישנים.

ומה האמת? כולנו סתם אוסף של מציצנים! נדמה לנו שאנו מציצים בדבר האמיתי, אך למעשה אנו רואים אוסף דמיונות ובדיונות שכל אחד ממציא על עצמו בשביל עצמו בכדי להרגיש בעל משמעות. ניסינו לתפוס את האמת- אך שוב פספסנו. ואולם הפעם אין לנו את מי להאשים. זה לא הממשלה שמקרינה ומשמיעה מה שהיא רוצה שנאמין ונחשוב. זה לא בעלי הכוח ולא בעלי הממון. השקר נמצא ממש בתוכנו! משם הכי קשה לעקור אותו – שם הוא הכי חמקמק ומתוחכם. משם הוא מפיל אותנו לבור.

נדמה לנו שככל שיש לנו יותר חברים בפייסבוק אנו יותר אהובים, נדמה לנו שזו חברות…

למעשה, גם כאן זנחנו את האיכות לטובת הכמות. אנו יכולים להפיץ אמרה אחת שלנו ל 100 חברים מיד. אנו מעבירים את זמננו בקשרים רופפים עם מאות חברים במקום לשמור על קשר חזק ואמיתי עם כמה חברים. אנו כבר לא מתאמצים להיפגש פנים מול פנים. מחקר משנת 2009 מצא שבני הנוער כבר לא נפגשים עם חבריהם ומעדיפים לנהל שיחות בצ´טים/סמסים וכו´.

פעם היינו צריכים להתאמץ בכדי ליצור חברים ולשמור על קשר. היום ליצור חבר זו לחיצת כפתור, לשמור על קשר חברות זה לנהל שיחות קצרות בצ´ט וכבר כמעט שלא צריך להיפגש. ומי יכול להיפגש עם מאות חברים?

באותה הקלות שהקשר נוצר כך הוא גם מתפרק…

לכן, ניתן לראות שהפייסבוק נותן מענה לירידה ביכולת ההתקשרות החברתית או שהוא יוצר אותה…

פייסבוק וסמים- מה הקשר?

כל מי שיהיה כן עם עצמו יראה שמהרגע שהוא התחבר לפייסבוק הוא עם הזמן יותר ויותר "התמכר".

ממש כמו סמים:

"זה לא אני פתחתי לי פייסבוק- זה חבר שלי/בעלי/אחותי/שכני פתחו לי " = “ניסיתי בגלל לחץ חברתי…"

"בהתחלה לא הייתי פעיל – רק מדי פעם נכנס לראות מה קורה" = “אני לוקח רק בסופ"ש"

"זה סתם נחמד להעביר את הזמן"= “זה סתם נחמד להעביר את הזמן"

"זה משרת לי את היחסים החברתיים, בלי זה לא הייתי מגיע בחיים למשה מכתה ב´” = “זה מחזק לי את הביטחון, ובזכות הסם אני רואה דברים שלא הייתי רואה בלעדיו"…

"חייב לדעת עכשיו מי עשה לי לייק " = "אני מכור-חייב מנה עכשיו"

ואת אותה האמרה שמתאימה לסמים אפשר לומר על פייסבוק – כשאני יכול לצאת מזה אני לא רוצה וכשאני רוצה לצאת מזה אני לא יכול…

אז איזה חוסר הפייסבוק בא למלא? את החוסר בתחושת אהבה בסיסית. האינטרנט מילא אותנו במידע והאהבה נזנחה. אנו מחפשים אותה, אך הפייסבוק מספק לנו רק "סיפוקים מיידיים",כמו "כדורי אהבה" מלאכותיים.

וכמו כל חוסר שמתמלא בצורה מלאכותית- ככל שממלאים אותו רק חיצונית כך החוסר הפנימי גדל. ככל שמשתמשים בו יותר כך רוצים עוד ועוד… (ושוב- כמו….)

הסמים מנתקים את האדם מהמציאות שנמצא בה באופן זמני. הם מכניסים אותו לעולם שכולו טוב, ורוד, רגוע ושלו. כשהשפעתם נמוגה הנחיתה במציאות קשה מנשוא וכך נכנסים למעגל חוזר שהרבה פעמים אין לו סוף…

פייסבוק- מראה למציאות

כמובן שאפשר למצוא פעילויות פילנטרופיות שקורות דרך הפייסבוק, וכמובן שאפשר למצוא פעילויות מיסנטרופיות כדוגמת "חרם" והכפשות פומביות, פדופיליה מוסווית וכדומה.

הפייסבוק הוא מראה שמשקפת את המציאות שאנו נמצאים בה. הוא מראה את האמת, גם אם הוא רצוף בשקרים. השקרים בו מוסווים בין "לייק" אחד למשנהו.

בתשתית של המערכת החברתית ניתן להעביר מסרים חיוביים או שליליים- וזוהי בחירתו של כל אחד מאיתנו- מה לחשוף מצד אחד ומה לראות ולקרוא מצד שני…

פייסבוק – כוח ההמונים

בחברה מתוקנת יש היררכיה בריאה כמו אצל האדם הפרטי. כאמור לעיל אצל אדם פרטי האהבה דרך הרצון מכוונת את השכל וההבנה שמפעילים את הגוף הגשמי לבצע בהתאם למטרה הנעלה של אותו אדם בעולם. בעוד שבעבר התקשורת שימשה כאמור לעיל את ההיררכיה השלטונית להעביר מסרים לאזרחיה, כיום התקשורת נמצאת בידי האזרחים שאוספים לעצמם יותר ויותר כוח והשפעה מלמטה למעלה. אם נמשיל את החברה שאנו נמצאים בה, בעידן הפייסבוק, לאדם אחד נוכל לומר שאיברי הגוף שלו (בחברה- האנשים הקטנים) לוקחים לעצמם את השלטון לידיים. הם מחליטים בשביל השכל מה לעשות והאהבה דחוקה לה שם בפינה יחד עם האמת- שתיהן רואות בעצב איך השקר שולט ומשתלט לאט לאט על כל חלקה טובה.

הלוואי ונתעורר ונראה את האמת, ניתן לה מקום ונחזור למצוא את האהבה בתוכנו וליצור קשרים בריאים, חזקים, עמוקים ואמיתיים עם זולתנו!

כותבת המאמר: תמר אשל, הומאופטית

הפילוסופיה של ההומאופטיה / יוסף רוס

חובתו של האדם בעולם היא לעשות מאמץ, ללמוד ולהחכים שמתוך כך יבוא למטרה הנעלה של קיומו. האדם מכוח התבוננותו צריך...

הקפה והאדם / ד"ר עידית ביאלה

על הקפה נאמרו דברים רבים ושונים. רבים טוענים כיום כי שתיית קפה מזיקה לבריאות, במיוחד כאשר נעשית בכמות מופרזת, ועדיין...

יופייה אינו ידוע... / ציפי רמר

מה יש בהומאופתיה שהוא כל כך מפחיד? זה כמו שנשאל מה יש באהבה שהוא כל כך מפחיד?   האם זו המלה הלא...

הקצב הטבעי של תהליכי החיים / תמר אשל

בעולם המודרני אנו הרבה פעמים רוצים "לזרז תהליכים", "אין זמן, צריך כמה שיותר מהר להגיע למטרה". השאלה היא האם אנו...
בנייה וקידום אתרים בנייה וקידום אתרים
on_sent_ok:ga('send', 'event', 'השארת פרטים', 'שליחה');