שימחת הקיום כמדד לבריאות / תמר איל
סמואל האנמאן, ידוע כהומאופט הראשון.
הביא לעולמנו את הפילוסופיה והפרקטיקה של אומנות הריפוי. האנמאן מגדיר את ההומאופטיה כשיטה שעובדת בהגיון פשוט. מתוך הנחת יסוד זו, קל לפתוח צוהר אל אותו ההגיון שיכול באופן מופלא ובמאמץ לא גדול, לשנות את עולמנו לטובה.
מושגי יסוד הומאופטים
בכדי שיהיה לנו בסיס משותף להבנה, בסוגיות בריאות וחולי נפתח בכמה מושגי יסוד הומאופטים שמהם נוכל להמשיך דיון מעמיק יותר.
– חולי האדם מתקיים בנפשו ומתבטא בגופו – גוף ונפש אחד הם.
– אין מהות של מחלה בעולם העומדת בפני עצמה – אנו מתיחסים לאדם ולא למחלה.
– חולי הוא סימן חיצוני לחוסר יכולת פנימית – לאדם אחריות על מצבו.
אדם שהולך ומבריא הופך לפחות מבולבל, יותר שמח ומצליח להסתדר בעולם ביתר קלות.
כאשר אדם הולך בכיון ההפוך ומצבו מתדרדר, הביטוי לכך יהיה באובדן יכולת עצמאית, הוא יהיה תלוי יותר בגורמים חיצוניים. כל חולה, לפי סדר אישי, מפתח צרכים שונים במקביל לחוסרים הפנימיים, בנפשו. ישנה זיקה ישירה בין התשוקות של האדם לבין החולי שלו.
המסלולים בחייו של האדם
בעולמנו אין מצב סטטי. העולם הוא דינאמי, כל הזמן מ בתנועה. האדם, החי בגבולותיו יידרש כל הזמן להגיב אל הכוחות החיצוניים שפועלים עליו, בכל הרמות (חומר ורוח)
האדם תמיד מצוי באחד משני המסלולים. הטבה או החמרה, ביחס לעצמו.
מסלול שיקום הבריאות – מסלול הבראה – הוא זה שכולנו מייחלים לו, למרות שהתרגלנו לחולי כרוני שבו מצבו של האדם הולך ומתדרדר, מבלי שהוא שם על כך את דעתו. מה מפסיד החולה במסלול ההפוך? דבר ראשון הוא מפסיד את השמחה שלו, את שמחת הקיום.
לפי אותו היגיון פשוט, איך נוכל להבחין כי מצבו של האדם משתפר?
מידת השמחה של האדם היא מדד למצב בריאותו.
המשותף הרחב ביותר למין האנושי זה הרצון להיות שמח.
בריא
דוגמא נוספת ופשוטה יותר לאותו הרעיון היא שתיה של קפה במצבי עיפות. אופן פעולה זה אמנם משפר את המצב באופן מלאכותי לזמן קצר,ואולם לטווח הרחוק הוא עושה פעולה הפוכה בתכלית ומביא את האדם למצבי חולשה ותלות קיצוניים.
המחשבה כי הקפה יכול להחליף שינה טובה או ארוחה בריאה אינה הגיונית.
באופן זה, מבלי שנשים לכך לב, אנו נותנים אחיזה לכוח של הקפה להשפיע על כל מערכות הגוף והנפש של האנשים בעולמנו.
תהליך הבראה
שיקום הבריאות, נעשה באמצעות הפוטנץ ההומאופטי אותו מכינים ממהויות הקיימות בטבע, כמו צמחים ומינרלים. המידע הרוחני הטבוע בפוטנץ ההומאופטי מעורראת כוח-החיות של החולה לכיוון תהליך ההבראה. לכל רמדי הומאופטית יש את התדר שלה ומכך את היכולת להעביר מידע ולשנות סדר. המידע המצוי בפוטנץ מאפשר לאדם לרפא את עצמו.
איך נדע עד כמה רחוק החולה מבריאות שלמה?
כל אחד מאיתנו חי בעולם משלו, בעולם אחר, סוביקטיבי. שני אנשים המצויים באותו המקום ירגישו את המציאות בצורה אחרת לגמרי. לאחד יהיה חם לשני קר, אחד רואה רק סנדלים השני רק מגפיים. כל אחד מהם נמצא במרכז עולמו וחווה אותו בדרכו. מי מהם הוא הבריא?
בעולם שהאמת בו אינה מוחלטת יש אכן, בעיה אמיתית למדוד דברים. אם כך, איך מבררים דבר בעולם? כיצד יודעים מה האמת מצד אחד ומצד שני, מה הוא שקר?
בעולם שכזה, לא ניתן לקצר תהליכים, אנו נאלצים לבחון כל אחד ביחס לעצמו.
אנו משתמשים במבחן ההצהרה והתוצאה – ההצהרה היא הצוהר שלנו אל הרצון של האדם.
כאשר אנו בודקים את ההצהרה אל מול התוצאה ומשווים ביניהם, אנו חושפים את האמת.
ככל שההפרש בין ההצהרה לתוצאה גדול יותר, כך רמת השקר בחייו של האדם גדולה יותר ולהיפך.
אדם חולה, קל לו להבטיח וקשה לקיים. הבריא מקיים בקלות את הדברים שהבטיח לעצמו.
כאשר ההפרש בין הרצוי למצוי (הצהרה ותוצאה) אצל אדם או במערכת הולך וקטן, התהליך הוא של שיקום, הבראה. כאשר ההפרש – השקר, הולך וגדל המערכת היא בדרך לקריסה.
האדם הבריא שנמצא בנקודת הבריאות ההרמונית- כל מה שירצה יצליח להגשים במהירות וירצה רק מה שיכול להשיג. כאשר האדם יוצא מנקודת הבריאות הוא לא מצליח להגשים את רצונותיו ונוצר פער בין ההצהרה לתוצאה (רצוי ומצוי).
ככל שהפער הזה גדל, גדל גם השקר והחולי מתקדם.
מטרת הטיפול ההומאופטי
לתת לאדם את הכיוון הנכון לתוך מסלול ההבראה, להחזירו פנימה לדרך הבריאות המיוחלת. "תופעת הלוואי" העיקרית של טיפול הומאופטי מוצלח היא התעצמות השמחה הפנימית – שמחת הקיום.
כותבת המאמר:
תמר איל,
הומאופטית
