על חיסונים, מחלות ו"צרות" אחרות / תמר אשל

הדאגה לבריאותם של ילדינו היא מאבני היסוד של הורותנו. כשהילד עוד רק בתכנון אנו מתחילים בסדרת בדיקות גנטיות ואחרות לשלול חו"ח כל מיני מחלות משונות. כשכבר נוצר העובר הדאגה עוד עולה ואז אנו ממשיכים בבדיקות בלתי נגמרות לאיתור מומים ותסמונות. כשמגיע מועד הלידה הרבה פעמים לא סומכים על היולדת שתוכל להוליד את התינוק בטבעיות בעצמה והתערבות רפואית היא כמעט תמיד בנמצא. כל יולדת שקצת מבינה יודעת שמרגע שמתחילים להתערב בצורה חיצונית בלידה, הלידה הופכת להיות מלידה טבעית ללידה רפואית כשהאישה היא רק נושאת פסיבית של תינוקה ולא אם עצמאית מולידה. ואם כבר שפר עלינו "מזלנו" והילד נולד בריא, כבר מיום היוולדו הוא הופך ל"מקרה רפואי".   ביום הראשון שנולד  כבר מקבל חיסון לצהבת בי ונכנס למעגל ההתחסנות הארצי.
 לא סומכים על הילד שיפתח מערכת חיסונית עצמאית, חזקה, שלא זקוקה לתמיכה. לא סומכים על כוח החיות של הילד שיודע מתי להעלות את החום, לייצר מצבי חולי שרק מחזקים ומחסנים, אך חיסון טבעי ואמיתי ולא תלותי. לא חיסון באחוזים, שתלוי במספר מנות של זריקה, לא חיסון חיצוני אלא חיסון פנימי.

והשאלה היא מהן ההשלכות של אותן הגישות? עומס בלתי נדלה במחלקות. שהרי אם האדם הוא לא אחראי לבריאותו, הוא תלוי במערכת חיצונית שתרפא אותו, הוא הולך ונהיה תלוי בה יותר ויותר והיא כבר קורסת גם אם היא תומכת באותו ההסדר. ולמה הדבר דומה? להורים שעושים ה כ ל  למען ילדיהם, ולא נותנים להם עצמאות כלל, לא מאפשרים להם לקבל החלטות לגבי חייהם, וגם את הדברים הקטנים של ילדיהם עושים הם, הם אוהבים ודואגים עד בלי די וחונקים את ילדיהם מבלי להתכוון בוודאי. ילדים לא יכולים לצמוח לגדול ולהתפתח בטריטוריה כל כך קטנה, בלי שסומכים עליהם שיכולים בעצמם לעשות דבר מה. ובסופו של דבר ההורים קורסים כי הילדים נשארים בהם תלויים כל החיים.

הורים שלוקחים אחריות על חייהם הם, על בריאותם שלהם ועל בריאות ילדיהם, לומדים וקשובים לצרכים האמיתיים של נפשם וגופם ולא מתפתים ליצרים וחשקים שנותנים רק תענוג קצר. הם חושבים על הטווח העתידי ולא רק המיידי. הם מבינים שהשקעה לטווח ארוך היא משתלמת. "מי שמבשל בשישי יכול לנוח בשבת"…
אז נכון שכשלילד עולה החום זה קצת קשה ודורש יחס מיוחד, הוא צריך אותנו יותר לתמיכה, אהבה וטיפול מסור, אך לא בהכרח זה כרוך במתן סירופ או כדור. כי אם נוריד לילד את החום אז בטווח הקצר הוא פתאום ירגיש יותר טוב אך התהליך שהתחיל באופן טבעי יופסק ואולי החום יחזור והתהליך יתארך,  או שכוח החיות יוותר ויחכה להזדמנות נוספת במועד אחר.
ומה הבנו מכך? שמה שאנו חושבים שבא לרעתנו הוא דווקא זה שבא לטובתנו. החום של הילד הוא לא אויבינו והמחשבה הזאת לעיתים זורמת שנים בעורקינו. אנו נלחמים בזה שרוצה להיטיב עימנו, בכוח החיות שלנו שרק דואג לרווחתנו ובריאותנו.

כך גם מחלות הילדות שכבר שנים אנו רוצים "למגר". הרי ברור לכולנו שעל אף החיסונים ילדים לא באמת מפסיקים להיות חולים. ועובדה שהמחלקות מלאות והמחלות הכרוניות של ילדים לא נעלמות אלא אולי תדירותן עולה וזה לא פלא לאור מה שלעיל נקרא.
מי לא זוכר את מחלת הילדות שנקראת "אבעבועות רוח" שכמעט כולנו חלינו בה בילדות, לא חששנו ממנה כי ידענו שזה "עוד משהו שצריך לעבור" ואחרי שחלינו זה כבר לא יחזור.
כך בעבר היו כל מחלות הילדות: חצבת, חזרת, אדמת וכו' שילדים עברו לרוב ללא סיבוכים ונשארו מחוסנים לכל החיים.
ההורים של פעם ידעו שאחרי שהילדים היו חולים והבריאו תמיד היתה להם קפיצה בהתפתחות ובגדילה. הסבל הקצר ניקה מהם דבר מה וחיזק אותם וחיסן אותם להמשך. זכור כי היו ילדים שהמחלה עברה עליהם יותר בקלות ואחרים שהתסמינים היו להם יותר מודגשים וזה לא באופן מקרי ותלוי מזל אלא בהתאם לצרכים של הילד המסוים. כי החום והפריחה מנקים מבפנים הם לא מגיעים מבחוץ ותוקפים. לכן בהתאם ל"כמה שצריך לנקות" כך חומרת הסימפטומים שנראים מבחוץ לפחות. כי אם לדוגמא נשפוך מים וסבון על כמה בתים, הם יצאו מכל בית ברמה אחרת של לכלוך, איפה שהיה נקי יחסית יהיה לכלוך מועט ואיפה שהרבה זמן לא עשו ניקיון נראה מים מלוכלכים מאוד שיוצאים גם אם את אותם מים בדיוק שפכנו על כל הבתים….

 

אז נכון שזה לא קל כשהילדים חולים ועוד יותר מפחיד אותנו לדמיין דמיונות נוראיים של סיבוכים, אך האם זאת סיבה מספקת להכניס להם חומרים במזרקים???
באופן טבעי כשילד חולה המערכת הלימפטית שנמצאת בכל פתחי הגוף נכנסת לפעולה ועושה עבודתה נאמנה. כאשר אנו מזריקים ישירות  לדם חומרים אנו את אותה המערכת עוקפים, זה כמו להיכנס ישר לבפנים מבלי לעבור תחת עיניהם הפקוחות של השומרים. ואז ב א מ ת יכולים להיות סיבוכים… כי החומרים נכנסים לתאים  ושם הם לא ממש מזוהים כך שהתאים עלולים לתקוף את עצמם בזיהויים של חומרים זרים.
ואנו שומעים חדשות לבקרים על תינוקות בריאים שנפגעו מחיסונים. וזאת הסיבה שברצוננו להעלות את המודעות של ההורים. להיות מעורבים, ללמוד ולקרוא את המחקרים, גם אלה שתומכים בחיסונים וגם אלה שמראים את התוצאות העגומות שנראות בחלק מהמקרים.
כי תעודת ביטוח בריאות אמיתית, אף אחד לא יכול לתת. לא חיסונים, לא טיפולים, לא הבטחות ולא בדיקות מעמיקות. הבריאות האמיתית מגיעה מבפנים והיא קשורה לאיזון הרצוי שבין כל רמות האדם, מהרמה הרוחנית הפנימית שלו ועד איבריו החיצוניים – מהאהבה, הערכים והמוסר, המחשבה , הדיבור והעשייה בעולם, ועד הנוזלים של הגוף- הדם, הלימפה, הנוזל של מערכת העצבים – והאיברים הפנימיים והחיצוניים. אי אפשר להפריד בין הדברים! כל הפרדה כופרת בעיקר שהוא האדם השלם בלי יוצא מן הכלל.  אי אפשר רק לטפל בגוף כאילו הוא מין מכונה, ואי אפשר לטפל רק בנפש כאילו היא נפרדת ושונה. האדם הוא השלם שמעל סך כל חלקיו ואם לא נתנו לזה את הדעת עד עתה כדאי שנתחיל עכשיו… 

הומאופטיה וחינוך ילדים / מיכל גואלמן

העיקרון שברצוני להתבונן בו הוא עקרון הכלום, החוסר. מה נותן לאדם המצב של שום דבר? מדוע ה´ ברא את האדם...

מהי אמנות / ד"ר מרים אזוגי

בספר הספרים לא מופיעה המילה מקצוע אלא אדם מתפרנס מ"אומנותו"... מרומז בזה שלא משנה מה השכלתו ועבודתו של אדם, מצפים ממנו...

הומאופטיה - השאלות והתשובות.../ יוסף רוס (ערוך ע"י תמר אשל)

ההומאופטיה התחילה את דרכה בזכות אדם מיוחד מאוד שחי לפני כ 250 שנה, שמו ד"ר סמואל האנאמן. ב1755 נולד   האנאמן  במייזן...

בניית המשכן והומאופתיה / מיכל גואלמן

הקמת המשכן מהווה את חתימת בריאת העולם. התורה מאריכה בתיאור מבנה המשכן וכליו, וזאת הן בציווי (בפרשיות תרומה, תצוה וכי...
בנייה וקידום אתרים בנייה וקידום אתרים
on_sent_ok:ga('send', 'event', 'השארת פרטים', 'שליחה');